מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (רביעי) דוח העוסק בתלונות הציבור במבצע עם כלביא - המלחמה עם איראן. כאשר הממשלה מודעת למבצע ההולך ונרקם, ראוי היה להתכונן מראש גם להיבטים האזרחיים במבצע, כדי להקל ככל האפשר על האזרחים, כתב אנלגמן.700 תלונות התקבלו במהלך המלחמה. רק 51.7% מהתלונות שלנציבות הייתה סמכות לברר באו על תיקונן. עיקר התלונות בתקופת המבצע הגיעו מתושבים בתחומי עיריות בת ים, בני ברק, פתח תקווה ובאר שבע. תלונות נוספות הוגשו נגד רשות המיסים, המפעילה את קרן הפיצויים. נושאי התלונות העיקריים הם תקינותם של מקלטים ומרחבים מוגנים ופיצויים על הנזקים.קשיי התושבים בעקבות ירי הטיליםאחד הליקויים המרכזיים שמצא המבקר הוא שאין גורם מתכלל ברמה הממשלתית לפינוי תושבים שבתיהם נפגעו מטילים. כך, רשות החירום הלאומית (רחל) מסרה לראשי רשויות כי עליהם להתקשר באופן עצמאי עם בתי המלון וכי הם ישופו על ההוצאות על ידי מס רכוש. עקב כך נוצרו פערים, לעיתים עד כדי פי שלושה, בין התעריפים שראשי הרשויות השונות סיכמו עליהם עם המלונות. כל ראש רשות קבע את המלונות שאליהם יפונו התושבים, בלי שנקבעו לכך קריטריונים כמו תעריף, הזכאים לפינוי ומרחק המלון.ליקוי נוסף שמצא המבקר הוא ששררה אי-בהירות בקרב המפונים לגבי המועד שבו יידרשו לעזוב את המלון. כתוצאה מכך לא הייתה להם יכולת למצוא בזמן סביר הסדרים חלופיים לשהייה. אי-הבהירות גרמה למתח נפשי ולתחושת אי-יציבות וחוסר ביטחון בקרב המפונים, נכתב בדוח. תלונות נוספות עסקו בקשיים בקשר בין הרשויות לבין התושבים, בכל הנוגע לפינוי מהמלון ולמציאת פתרונות למפונים.אחת המתלוננות, אישה בהיריון שפונתה מביתה בפתח תקווה עם משפחתה למלון בהרצליה עקב פגיעת טיל, מצאה דירה חלופית ונדרשה להתפנות מהמלון, אך באותה הדירה לא היה ציוד בסיסי. בעקבות פניית הנציבות ניתנה למתלוננת ארכה של שבוע לשהייה במלון. הנציבות נאלצה להתערב גם במקרה שבו לא ניתן פתרון למשפחות שהתפנו בצום יז בתמוז.מקרה מקומם במיוחד שהתערב בו הנציב הוא של אדם שהלין על כך שהמוסד לביטוח לאומי דרש ממנו הוצאות על העברת גופתה של אימו. האם הועברה בעודה בחיים מבית החולים זיו בצפת, שם הייתה מאושפזת, לבית החולים וולפסון בחולון בשל המלחמה והחשש מירי טילים. בבית החולים וולפסון היא נפטרה, והביטוח הלאומי סירב לשלם את הוצאות העברת גופתה לבית העלמין מכיוון שאין מדובר בבית החולים הקרוב לביתה. רק בעקבות התלונה הביטוח הלאומי מימן את ההוצאות.אתגר הפיצוייםתלונות רבות התקבלו בנושא הפיצויים והשירות שניתן לנפגעים. הדוח מתאר זוג קשישים בני יותר מ-90 שפונו לאחר שביתם נפגע מטיל. לדבריהם, הם הגישו תביעה לקבלת פיצוי מקרן הפיצויים, אך אף שעברו שבועיים מהגשת התביעה טרם נוצר עימם קשר, ולא התקיים ביקור של שמאים בדירה. התברר כי בני הזוג הזינו בתביעה לפיצוי כתובת שגויה, עד לתיקון הטעות קרן הפיצויים לא יצרה קשר עם הזוג.מעבר לעומס שנוצר באותה התקופה, התהליך הבירוקרטי שנדרש מהאזרחים לקבלת הפיצויים היווה אתגר נוסף. באחד המקרים המתוארים בדוח, אדם שדירתו נפגעה מטיל, לא קיבל תשובה מהשמאי האחראי במשך שלושה שבועות. בבדיקה התברר ששהשמאי מסר למתלונן כתובת דואר אלקטרוני למשלוח הצעות המחיר, אך המתלונן לא שלח את הצעות המחיר לכתובת זו, אלא העלה אותן לתיק התביעה באתר רשות המיסים, שאינו חשוף לשמאי.פערים במיגוןחלק מרכזי נוסף בדוח עסק בתלונות שהתקבלו אצל הנציב בעניין מקלטים ומרחבים מוגנים. כזכור, בדוח אחר שפרסם הנציב כבר בשבועות הראשונים של מלחמת חרבות ברזל התריעו כי פערי המיגון מחייבים גיבוש של תוכנית מיגון המבוססת על מיפוי פערים עדכני, בייחוד בשכונות שהמעמד החברתי-כלכלי של הדיירים בהן נמוך.במהלך מבצע עם כלביא התקבלו תלונות רבות בנושא המיגון, כמו מניעת כניסה של תושבים למקלט ציבורי והשתלטות של אנשים פרטיים על מקלט משותף. אחת התלונות הייתה של אישה אתיופית מירושלים שהלינה על כך שחרדים מפלגים קיצוניים סירבו להכניס אותה ומשפחות מהקהילה למקלט. לטענתה, פניית המשפחות למשטרה סייעה לזמן קצר בלבד, ומיד לאחר מכן שב המצב לקדמותו, מבלי שיינתן לכך מענה קבוע.עובדת נציבות תלונות הציבור שביררה את אותה תלונה בחנה את מפת המקלטים באזור ואיתרה מקלט ציבורי קרוב יותר לביתן של המשפחות מהמקלט שבו נתקלו בהתנהגות השלילית של התושבים האחרים. המתלוננת בחנה את המקלט, אך דיווחה לנציבות שהוא נעול וציינה שנאמר לה שזהו מקלט לגברים בלבד.לאחר שנודע הדבר למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הוא שוחח על כך עם ראש עיריית ירושלים. בעקבות כך ליווה מנהל השיטור העירוני את המתלוננת למקלט שאיתרה נציבות תלונות הציבור, הפגיש אותה עם האישה שמחזיקה במפתח המקלט ומסר לה את פרטי הקשר שלו כדי לאפשר לה להתקשר אליו בכל שעה אם יתעורר צורך בכך. עובדי הנציבות פנו למשטרה בנושא, והוחלט על קידום הידברות במישור הקהילתי בין המשטרה לבין הרבנים של הפלגים הקיצוניים, כדי להפסיק את התופעה של התנהגות לא ראויה.הדוח מתייחס לתלונות שהתקבלו בין התאריכים 14.7-13.6. הנציב סיכם את הדוח בפנייה לממשלה: על ראש הממשלה והשרים לפעול להסדרת הטיפול באזרחי מדינת ישראל בעת חירום.