ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל להקים ועדת חקירה ממשלתית ולא ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. לאחר פרסום כוונותיו של נתניהו, מועצת אוקטובר שבה חברות משפחות שכולות מהמלחמה, הודיעה כי מדובר בהצעה מסוכנת שתפגע בביטחון המדינה. מה המשמעות של החלטה כזו והאם היא יכולה לסנדל הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית? N12 עושים סדר עם פרופ' דורי קלגסבלד, מומחה לוועדות החקירה ויו"ר מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן.
מה ההבדל בין ועדת בדיקה ממשלתית לוועדת חקירה ממלכתית
אפשר לסכם שההבדל נוגע לשלושה פרמטרים עיקריים: הגורם הממנה את חברי הוועדה, המעמד שלה ואמון הציבור שלו היא זוכה, והסמכויות שלה. "ועדת חקירה ממלכתית היא העליונה בשיטה שלנו בעיקר מהסיבה שבראשה עמדו עד היום לרוב שופטים של בית המשפט העליון - מכיוון שמי שממנה את חבריה הוא נשיא בית המשפט העליון" מסביר פרופ' קלגסבלד.
"כך היה בוועדות החשובות בהיסטוריה - ועדת אגרנט, ועדת אור, ועדת שמגר, ועדת נאור, שבראשן עמדו נשיאים ושופטים של בית המשפט העליון. לעומת זאת, בוועדת בדיקה ממשלתית חברי הוועדה מתמנים על ידי הממשלה. מסיבה זו המעמד של הוועדה נמוך יותר, כי גם לפי החוק כאשר רוצים למנות שופט לתפקיד שהוא חוץ שיפוטי, צריך לשם כך את הסכמת נשיא בית המשפט העליון.
"מכיוון שלרוב הממשלה לא תרצה לפנות לנשיא בית המשפט העליון בוועדה כזו, ושופטי עליון פחות יסכימו לשבת בוועדה שנחשבת לנחותה יותר - יצא שעד היום עמדו בראש ועדות בדיקה ממשלתית רק שופטים מחוזיים בדימוס, כמו למשל בועדת וינוגרד".
בנוסף, מציין קלגסבלד כי לוועדת חקירה ממלכתית יש סמכויות שדומות יותר לבית משפט לעומת ועדת בדיקה ממשלתית - למשל כמו סמכות להעניש על ביזיון הוועדה והטלת קנסות. עם זאת, הוא מדגיש כי הפסיקה הרחיבה את הסמכויות של ועדת בדיקה ממשלתית ולכן אין הבדל מהותי בסמכויות של שתי הוועדות, אלא ההבדל העיקרי נעוץ באמון הציבור בהן ובמוניטין שלהן, בשל זהות הגורם הממנה את חבריה.
האם בגלל שהממשלה ממנה את החברים בוועדת בדיקה ממשלתית - היא מצויה בניגוד עניינים?
"בוועדת בדיקה ממשלתית, מכיוון שהממשלה ממנה את חבריה - היא תמיד תעמוד בניגוד עניינים", אומר קלגסבלד. "בדרך כלל ועדות חקירה בודקות אירוע בעל חשיבות ציבורית שקרה באחריות הממשלה, כמו מלחמה או אסון. לכן כשהממשלה ממנה גוף שיבדוק את הפעולות שלה והאחריות שלה ברור שהיא פועלת בסיטואציה של ניגוד עניינים. אבל כמובן שחבר וועדה, כך לפי הפסיקה, לא יכול להיות בניגוד עניינים. למשל, בוועדת בדיקה ממשלתית לאירועי 7.10 לא יוכל להתמנות למשל חבר מרכז ליכוד. אבל מה אדם חושב בלבו ואת מי הוא אוהד ועם מי הוא מזוהה, זה כבר משהו אחר. בכל מקרה כשממשלה מקימה ועדת בדיקה ממשלתית ברור שהיא פועלת מתוך אינטרס עצמי לגונן על עצמה".
אולי אין בעיה בזה שתקום ועדת בדיקה ממשלתית לחקר 7.10. הרי גם ועדת וינוגרד שבדקה את אירועי מלחמת לבנון השנייה והאירועים שקדמו לה, הייתה ועדת בדיקה ממשלתית
"מה שקרה עם הוועדה הזו, זה שבשנת 2001 נחקק סעיף בחוק הממשלה שלמעשה אפשר הפיכת ועדת בדיקה רגילה שהממשלה מקימה - לוועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות, אם ממנים בראשותה שופט בדימוס", אומר קלגסבלד.
"אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006 היה לחץ ציבורי כבד על ממשלת אולמרט להקים ועדת חקירה ממלכתית והממשלה התחמקה בזה באמצעות הקמת ועדת בדיקה ממשלתית. אבל שם הם בחרו בחברי ועדה שהיו מעבר לכל חשד - היה להם חשוב לבחור אנשי ציבור שיהיו בקונצנזוס. בוועדה הזו היו חברים שופט בית המשפט המחוזי בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד, פרופ' רות גביזון, פרופ' יחזקאל דרור והאלופים במילואים מנחם עינן וד"ר חיים נדל. אנשים שהם בעלי משקל וחשיבות. האם כך זה יהיה גם הפעם? השתנה הרבה מ-2006, והבושה נעלמה".
בנוסף, אומר קלגסבלד, ועדת וינוגרד לא הייתה ועדה "נשכנית. "הוועדה הזו החליטה לא לתת המלצות אישיות - ולכן מאז ממשלות מעדיפות להקים ועדות בדיקה ממשלתיות".
האם הקמת ועדת בדיקה ממשלתית תכשיל הקמה של ועדת חקירה ממלכתית בעתיד?
"באופן מעשי כן, כי אנשים כבר מעידים בוועדה אחת ולומדים את כל הנושא והקמת ועדה נוספת תהיה מזוהמת ממה ששמעו בוועדת החקירה הראשונה ומהגירסאות שעימתו אותם איתן", משיב קלגסבלד. "זו כבר לא תהיה חקירה אותנטית ראשונית. זו גם הבעיה עם הביקורות שמבצע מבקר המדינה - שבפועל מנסה להגיע למצב שבו תתייתר הקמה של ועדת חקירה מכל סוג שהוא".
האם ניתן לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית?
"נגד הקמת ועדת וינוגרד הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה שהוועדה שתמונה לחקור את המלחמה תהיה ועדה ממלכתית, בטיעונים שהוועדה פועלת בניגוד אינטרסים ושזו לא ועדה מספיק חשובה", מסביר קלגסבלד. "בג"ץ דחה את העתירה ברוב של 4 נגד 3. אף אחד מ-7 השופטים האלה כבר לא מכהנים בעליון כך שהיום אם תהיה עתירה כזו אי אפשר לדעת את תוצאותיה. מה גם שאי אפשר גם להשוות את אירועי 7 באוקטובר - שהם אסון, למלחמת לבנון השנייה. אני חושב שבאירוע כל כך טראומתי וגדול כמו 7 באוקטובר ומה שבא בעקבותיו חייבים להקים את הגוף החוקר הבכיר ביותר בשיטה שלנו שהוא ועדת חקירה ממלכתית".