50 חטופים נמצאים בשבי כבר 649 ימים. אחד מהם הוא תמיר אדר, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ ניר עוז. יעל אדר, אמא של תמיר, אמרה בריאיון ל-N12: "בכל פעם שעסקה מתפוצצת ומפקירים מאחור חטופים - אני מרגישה שרוצחים לי אותו שוב".
עדינה משה, ששוחררה מהשבי בעסקה, סיפרה כיצד החטוף חיים פרי אמר לה בשבי: "נהיה פה שנתיים כי זה ביבי ואנחנו שמאלנים". יעל אדר התייחסה לכך: "יש מי שאומר עכשיו 'חיים פרי צדק' ואני מוסיפה שמחה גולדין צדק. הוא אמר במשך שנים שמי שמפקיר מאחור חללים, סופו שיפקיר גם את הפצועים ואת החיים. הבן שלי לצערי הרב הוא חלל אבל בתוכי הוא חי כל שנייה וכל רגע. אני מחכה לראות שכמו שהוא יצא ב-7 באוקטובר ונלחם למעננו, עכשיו כל אחד ירגיש זכות וחובה להילחם עליו".
על פי הדיווחים האחרונים, המשא ומתן מול חמאס נקלע למבוי סתום. "אני עוברת את הימים האלו בטלטלה", סיפרה יעל. "לפני שבוע הייתי בטוחה שאנחנו לקראת חתימה על הסכם להשבת חטופים. הייתי בטוחה שראש הממשלה יסיים את הביקור בארה"ב עם הצהרה. חשבתי שהוא מבקר בניר עוז כי הוא עומד לסגור את האירוע ולהביא בשורות, אבל הימים עוברים והחטופים עדיין לא כאן. אנחנו 649 ימים בטלטלה ואני עדיין מסרבת לוותר על התקווה שתמיר יחזור הביתה. אם בימים הקרובים לא נתבשר על הסכם, אני אהיה בתחושה קשה שזורקים אותנו מכל המדרגות להרבה מאוד זמן".
כך או כך, העסקה שהונחה על הפרק תשיב רק מחצית מהחטופים שנותרו ברצועה. "אני מקווה שתמיר יהיה ברשימות האיומות האלה", הוסיפה יעל. "איך בוחרים מי חוזר ומי נשאר?! חטפו לנו את הילדים ואחר כך אנחנו מתחננים שיחזירו לנו אותם. גם אם יהיה הסכם, נתמודד עם הטלטלה של מי נכנס לרשימה".
משפחות החטופים קוראות לממשלה לחתום על הסכם כולל להשבת כולם בפעימה אחת. "הממשלה רוצה לאחוז במקל משני קצותיו - גם להחזיר חטופים וגם להמשיך במלחמה", אמרה יעל. "אם נלך לעסקה חלקית, חצי מהמשפחות יישארו מאחור וזה לא מתקבל על הדעת. אנחנו צריכים שכל החטופים, עד האחרון שבהם, יהיו בבית".
השבוע חלפו 4,000 ימים מאז חטיפתו של סגן הדר גולדין ז"ל, חלל צה"ל ממבצע צוק איתן שעדיין נמצא בשבי. "אני חוששת לגורלנו, ממשלת ישראל כבר הוכיחה שאפשר להפקיר 11 שנים", המשיכה יעל. "החרדה קיימת אבל אני לא מוותרת על התקווה, כי אם אוותר עליה - אני פשוט אתמוטט".
ב-7 באוקטובר, תמיר אדר ז"ל שהיה חבר בכיתת הכוננות בניר עוז - יצא להילחם במחבלים ונרצח. "אנחנו באירוע שעד היום אני לא מעכלת את גודל האובדן שבו", אמרה יעל בכאב. "השבת כל החטופים זו החובה של המדינה לאזרחיה. תמיר קם בבוקר 7 באוקטובר, עזב בבית אישה ושני ילדים - ויצא להילחם למען העם והחברה. הוא יצא כחבר כיתת כוננות לתת עזרה ראשונה שאחריה לא הגיעה שום עזרה. תמיר יצא בשם הערבות ההדדית. אסור שהוא יהיה קורבן לשווא, אסור שנאבד את הערכים שלו. בשם הערבות ההדדית צריך להשיב את כולם, אחרת אין לנו זכות קיום כחברה".