אחת הטענות המרכזיות שנשמעות מפי רבנים חרדים נגד גיוס לצה"ל זה החשש כי "נכנסים לצבא חרדים ויוצאים חילונים". ראשי הישיבות יודעים לספר על כל מיני אנשים שהגיעו לצבא כשהם "חרדים למהדרין" ו"התקלקלו" בצבא. מחקר חדש שומט את התירוץ הזה מתחת לקרקע - וחושף על הדרך את ההטעיה שיש בנתוני הגיוס של צה"ל.
המחקר של ארגון "יוצאים לשינוי", המסייע ליוצאי החברה החרדית, מראה כי הנחת המוצא של הטענה שגויה. הסיבה לכך היא שרוב החרדים שמתגייסים לצבא מגיעים כשהם כבר עם רגל בחוץ, ואלו שיוצאים בשאלה – עשו את זה ברובם עוד לפני הגיוס.
רוב החרדים שיצאו בשאלה – הגיעו כחילונים
לפי נתוני המחקר 63% מ"החרדים" שהתגייסו לצה"ל, עזבו את הקהילה החרדית עוד לפני הגיוס, 17% נוספים עזבו עם הגיוס, בשנה הראשונה. סביר להניח שהם באו לצבא עם החלטה מודעת לשנות את ההגדרה שלהם מחרדי ללא חרדי, ובצבא היה נוח להם לעשות את השינוי. ורק 20% מאלו שהגדירו את עצמם חרדים והיום לא, עשו זאת במהלך השרות.
המקור לטעות נמצא בדרך השגויה שבה הצבא סופר מי חרדי. החלוקה מתבצעת לפי מוסדות הלימוד, ולכן אם צעיר למד כמה שנים במוסד שמוגדר כחרדי, מבחינת צה"ל הוא חרדי – גם אם הוא כבר יצא בשאלה.
לפי בדיקה שערכו בארגון, בקרב בני 20-29 שסיימו את השרות. רק 30% מגדירים עצמם היום חרדים. 40% מגדירים עצמם דתיים ו-30% נוספים מוגדרים כחילונים.
המחקר מבוסס על נתוני צה"ל, סקרי הלמ"ס, סקרים פנימיים של הארגון שנאספו בעשור האחרון, וכן על ידי ראיונות עומק. הוא בוחן את עיתוי היציאה מהחברה החרדית בקרב משרתי צה"ל מרקע חרדי.
"הנתונים מראים כי השירות הצבאי אינו הגורם המרכזי ליציאה מהחברה החרדית, אלא סימן לתהליך שכבר החל", סיפרה ד"ר אדר אניסמן, מנהלת תחום מחקר וידע בארגון יוצאים לשינוי. "עבור רבים, השירות הוא צעד מכוון להשתלבות בחברה הישראלית, ומתוך הבנה שהצבא ייתן להם הזדמנות להכרות עם החברה הלא-חרדית וכלים להשתלב בה.
אניסמן הבהירה כי יש גם סיפורים על חרדים שעזבו את אורח חייהם בעקבות הצבא – "אך זו אינה תופעה דומיננטית". לדבריה, "הממצאים מדגישים כי מדיניות הגיוס צריכה להתמקד בתמיכה ביוצאים בתהליך ההשתלבות, תוך התחשבות בצרכים הייחודיים שלהם".
המחקר לא בדק את המתגייסים שקיבלו צווי גיוס בשנה האחרונה, לאחר שבוטל הפטור של בני ישיבה. אין ספק כי שם המספרים יהיו שונים לחלוטין - ובמיוחד בקרב המתגייסים לחטיבה החרדית החדשה חשמונאים.
בקרב נשים, שיעור הגיוס לצה"ל נמוך משמעותית: רק כ-10 אחוז מיוצאות החברה החרדית שירתו, ושיעור המתגייסות מקרב החרדיות שנשארו כאלה – אפסי. לפי הסקרים, רובן המכריע של המתגייסות עזבו את החברה החרדית עוד לפני גיל 18. רק 3 אחוז מבין הנשים שיצאו מהחברה לאחר גיל 20 התגייסו.
הסיבה לשיעור הגיוס הנמוך בקרב חרדיות ויוצאות כאחד היא הטאבו החרדי הגורף נגד שירות נשים – כלל הנשים שהשיבו לסקרים עזבו את החברה החרדית לפני גיוסן.
מנכ"ל יוצאים לשינוי נחי פסיקוב הוסיף: "המחקר מצביע כי מדיניות הגיוס לצה"ל נדרשת לתת מענה מותאם לבוגרות ולבוגרי החינוך החרדי הבוחרים לשרת במסלולים הכלל-צה"ליים, שרבים מהם אינם שומרים על אורח חיים חרדי, גם אם הם עודם דתיים, מסורתיים או חילוניים".
"לצד החשיבות בקידום מסלולי גיוס ייעודיים המאפשרים שמירה על אורח חיים חרדי, מתחדד הצורך בפיתוח מענים ייחודיים ובהעמקת התמיכה גם במתגייסים למסלולים הכלליים, בעיקר בהיבטים של ליווי לאורך השירות ובמנגנון יעיל להשלמת פערים לקראת האזרחות. מגמה זו כבר מקבלת ביטוי בשטח, בעיקר בשלבי טרום הגיוס, אולם המחקר מדגיש את הצורך בהרחבתה ובעיגונה גם במהלך ובסיום השירות, כחלק ממדיניות צה"ל ומשרד הביטחון".