50 חטופים בשבי, כבר 670 ימים: אחד מהם הוא דרור אור מקיבוץ בארי. מפגינים רבים יצאו אמש (שלישי) לרחובות בעקבות ההחלטה להרחיב את הלחימה ברצועת עזה שעלולה לסכן את חיי החטופים. נעמי אופק, בת 15, אחיינית של החטוף דרור אור סיפרה בשיחה עם N12: "אני בעיקר דואגת. ההחלטה לכבוש את הרצועה תפגע בחטופים ותפגע בחברה הישראלית. אני מפחדת לגורלם של החטופים החיים והאם בכלל נצליח להחזיר את החללים אם נכבוש את עזה? תחושות קשות מאוד".
"הסרטונים של אביתר ורום זעזעו אותי, כמו את כל המדינה. זה דבר אחד לדעת מה הם עוברים שם, ודבר אחר לראות בצורה מוחשית מול העיניים את הסבל שלהם ואת סכנת החיים. התיעודים של החטופים היו אמורים להרעיד את המדינה ולגרום לכולם לצאת לרחובות. אני לא מצליחה להבין איך אנשים יכולים להישאר אדישים? הכוח נמצא אצלנו, אנחנו יכולים להשפיע על מקבלי ההחלטות. כשדבר כזה קורה צריך להפוך את המדינה וזה מתסכל ומכעיס שזה לא קורה. זה עורר תחושות של כעס, אשמה ועצב".
דרור אור נחטף מביתו בקיבוץ בארי יחד עם ילדיו עלמה ונועם ואחיינו ליאם, ששבו בעסקה. ביום ה-208 למלחמה הודיע קיבוץ בארי שדרור נרצח כבר ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי חמאס. אשתו יונת ז"ל, מעצבת רהיטים מוכרת, נרצחה בביתם בזמן המתקפה על הקיבוץ. בנו הגדול, יהלי, שלא שהה בבית ניצל. "דרור היה בן אדם של שלום, בן אדם מלא אהבה", סיפרה אחייניתו, "הוא עשה יוגה ושיחק כדורסל. המשפט שאני שומעת עליו הכי הרבה מאנשים זה שלאף אחד לא היה דבר רע להגיד עליו. הוא היה איש של אנשים".
השבוע נערכה הפגנה מול משרד ראש הממשלה בעקבות הדחת היועמ"שית ובקריאה להשבת החטופים. "אני חושבת שהכול קשור בהכול: סדר היום של הממשלה משפיע על כולנו", אומרת נעמי, "הם בוחרים להתמקד בחוק הפטור מגיוס, בפיטורי היועמ"שית ולקדם את ההפיכה המשטרית. כשמתמקדים בנושאים האלה במקום להשיב את החטופים, יש לזה השלכה ישירה. חברי הקואליציה מסיטים את תשומת הלב של הציבור ממה שחשוב באמת".
החטופים נמצאים בשבי כבר 670 ימים. "אני עדיין קצת לא מאמינה איך הגענו למצב הזה. כשהמלחמה החלה הייתה תחושה של עוד שבוע זה נגמר, עוד חודש זה נגמר. אף אחד לא האמין ומרגיש לי שאף אחד עדיין לא מאמין".