646 ימים בשבי, 50 חטופים עדיין בידי ארגוני הטרור ברצועת עזה. אחד מהם הוא אבינתן אור, בן 32 שנחטף ממסיבת הנובה ברעים. "אני יודעת שברגעים האלה מכריעים את גורלו של הילד שלי אם הוא יחזור הביתה לחיים טובים ולשלום, או שחס וחלילה - אני אפילו לא רוצה להעלות אפשרות אחרת על דל שפתיי", אומרת דיצה אור, אמו של אבינתן אור.
נועה ארגמני, בת זוגו של אבינתן, שוחררה מהשבי במבצע חילוץ הרואי ב8 ביוני 2024. "כשנועה ארגמני הייתה שמונה חודשים בגיהנום, התיק המודיעיני היה עמוס באינפורמציה. בקצה ההפוך מנועה, יש את אבינתן שממש אין עליו מידע".
במרץ האחרון התקבל אות חיים מצולם מאבינתן אור, לראשונה מאז שנחטף: "מאז אנחנו מחכים בחושך", אומרת דיצה, "אבל יש לי אות חיים פנימי, אני כל הזמן בקשר עם אבינתן, אני מדברת איתו, רואה אותו ומחזקת אותו. כשאני ברגעים של שבירה הוא מחזק אותי. אנחנו עוברים את זה ביחד. אני מספרת לאבינתן כל מה שקורה במשפחה.
אחותו של אבינתן התארסה ואני מספרת לו על נועה ארגמני כמה שהיא חזקה ומדהימה ונלחמת עבורו. אבינתן הלך שבי אחריה. הייתה לו הזדמנות לברוח ולשוב הביתה אבל הוא בשום אופן לא הסכים להפקיר אותה לבד בידיים של המפלצות האלה. אני מספרת לו איך נועה פועלת למענו ולמען כל החטופים שעוד נמצאים שם. אני מזכירה לו כדי שיידע הכי חזק שאנחנו בכל רגע איתו ונלחמים עליו בכל דרך ושבשום פנים ואופן לא ויתרנו ולא התייאשנו וזה לעולם לא יקרה".
"כולנו יודעים שהקבוצה שתחזור בעסקה תזכה לחיים בעזרת השם. אנחנו לא רואים שום דרך להוציא את הקבוצה הבאה. אם נכנעים עכשיו תמורת חלק מהחטופים, חורצים את גורלם של יתר החטופים. אני שואלת את נתניהו איך תחזיר את הקבוצה האחרונה? ויתרת עליהם? אני יודעת שברגעים אלו יושבים אי שם בוושינגטון או בכל מקום אחר והגורל של הילד שלי עכשיו מוכרע ואין בידי לעשות כלום".
אמו של אבינתן חברה ב'פורום תקווה' ומתנגדת להסכם חלקי עם חמאס: "בתור אמא, כמובן שאני רוצה את הבן שלי בבית ולעצום עיניים לגבי שאר העולם. אבל אם אבינתן יהיה בבית וילד אחר יישאר שם - אסור שהדבר הזה יקרה. מדינת ישראל והצבא הוכיחו יכולות אדירות במזרח התיכון. איך יכול להיות שעכשיו, כפסע מהקריסה של החמאס וחזרת כל החטופים - אנחנו קורסים בעצמנו. אנחנו מוותרים על חצי מהאחים האהובים שלנו. עשינו דרך ארוכה עם מחירים כבדים ועכשיו, ברגע האחרון, לעצור?"
לדבריה, האמונה עוזרת לה לשרוד במציאות הבלתי אפשרית של חייה ב646 הימים האחרונים: "אני חושבת שכל מה שאבינתן עובר זה לא במקרה, זה לא סתם, זה הכל חלק מסיפור אלוקי, להכל יש משמעות ותכלית. הסבל הנוראי והקיצוני שהוא מתמודד איתו - זו שליחות. הוא עושה תפקיד כל כך חשוב במהלך של עם ישראל".