שורד השבי איתן מור נפגש אמש (שלישי) עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך הפגישה, אמר מור ששב אתמול מהשבי כי במהלך שהותו בעזה ניהל שיחות עם עז א-דין אל-חדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס. לדבריו, אל-חדאד אמר לו: אם יהיה מישהו שייצא ראשון - זה אתה. ממילא אבא שלך לא יוצא להפגנות, אז נחזיר אותך ראשון. למרות זאת, מור שוחרר רק אתמול מהשבי בעסקה האחרונה.מור נחטף ב-7 באוקטובר מהמסיבה ברעים שבה עבד כמאבטח. הוריו, שומרי שבת, לא ידעו בכלל שהוא נמצא במסיבה. בבוקר האירוע הוא דיבר עם דודו ולפי העדות האחרונה לגביו, הוא נראה מפנה גופות של שתי צעירות למקום בטוח. אביו צביקה, שהגיע לפגישה הראשונה של נתניהו עם משפחות החטופים, אמר שהוא מתנגד לעסקת שבויים שתביא לשחרור מחבלים.ראש הממשלה נתניהו ביקר היום, יחד עם רעייתו שרה, שורדי שבי שחזרו אתמול ושוהים בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. בנוסף למור, פגש נתניהו גם את שורדי השבי אבינתן אור, אלון אהל, גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד.מוקדם יותר הערב, קיימו משפחותיהם של שורדי שבי ששבו אתמול במסגרת עסקת החטופים הצהרה מיוחדת לתקשורת. בבית החולים איכילוב השתתפו בהצהרה שורד השבי יאיר הורן, לישי מירן לביא, דני מירן, ויקי כהן וענת אנגרסט. הצהרה נוספת התקיימה בבית החולים שיבא, שבה השתתפו רבקה בוחבוט, לירן ברמן ומכבית מאייר.הלילה, אחרי 738 לילות ללא שינה, הצלחתי להירדם לראשונה, כשהראש של מתן בני אהובי בחיקי, סיפרה ענת אנגרסט, אמו של מתן. גם בשיאם של רגעי משבר - לא היה לי ספק שהעם הזה יצליח במשימה להציל ולהחזיר את האחים והאחיות שלו, לא היה לי ספק שנצליח כי אימא לעולם לא מוותרת על ילדיה ואומה שלמה לא ויתרה על אזרחיה.מתן מתחיל להיחשף לעוצמת המאבק שמתנהל פה במדינה וביקש למסור הערב תודה אישית ממנו, מאיתנו כמשפחה ביקש שנמשיך עד שכולם חוזרים, אמרה. לצד השמחה הגדולה שלנו, חשוב לי לספר - אחד הדברים הראשונים שמתן אמר לי כשפגשתי אותו היה: 'אמא, תדעי, היינו לבד אבל נלחמנו וחיסלנו המון מחבלים'.לפני כשמונה חודשים חזרתי הביתה אבל האמת היא שרק היום אני חופשי באמת, סיפר בדמעות שורד השבי יאיר הורן, אחיו של איתן. רק עכשיו כשאחי הקטן והאהוב איתן סוף סוף חזר אלינו, הלב שלי שוב שלם ואני יכול לחזור לנשום.היום הלב שלי סוף סוף שלם יותר. אבל הוא עדיין לא שלם לגמרי, אמר. עדיין יש חטופים שלא שבו. עדיין יש משפחות אהובות שתלויות בחוסר ידיעה בין שני עברי הגורל, בין תקווה לייאוש ממתינות ליקיריהן שישובו. ועד שהם כולם יחזרו הביתה, אנחנו לא ננוח ולא נעצור.