במלאת שנתיים ל-7 באוקטובר, שבו נרצחו כ-1,200 ישראלים בידי מחבלי חמאס בשבת השחורה, ולזכר 916 חללי צהל שנהרגו במלחמת חרבות ברזל – מציינת היום (חמישי) מדינת ישראל את יום הזיכרון הממלכתי. בהר הרצל בירושלים נערכו טקסים ממלכתיים בכד בתשרי - התאריך העברי שבו נקבע יום הזיכרון הרשמי למלחמה ולטבח.מספר החללים מאז השבת השחורה בלתי נתפס. כל אחד ואחת מהם – עולם ומלואו. זה קיר הזיכרונות שלהםבשעה 11:00 נערך טקס הזיכרון הממלכתי לחללי מלחמת חרבות ברזל בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יור הכנסת אמיר אוחנה, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, הרמטכל אייל זמיר, המפכל רב-ניצב דני לוי, משפחות שכולות ואישי ציבור. טקסי זיכרון קהילתיים נערכו במקביל ביישובים רבים ברחבי הארץ.נתניהו: טבח 7 באוקטובר היה רצח עם אמיתיראש הממשלה נתניהו הסביר בפתח דבריו בטקס הממלכתי כי 7 באוקטובר היה רצח עם של ממש. לפני שנתיים קיבלנו למחשבה את המושג המזעזע 'רצח עם'. אני לא מדבר על רצח העם הפיקטיבי שמוטח כלפינו בעלילות אנטישמיות - טבח 7 באוקטובר היה רצח מפלצתי במלוא מובן המילה: קטל חסר רחמים של תינוקות, ילדים, מבוגרים וזקנים. אם הרוצחים הללו היו יכולים, הם היו שוחטים כל אחד ואחת מאיתנו. זהו רצח העם האמיתי, אמר. אבל זה גם מה שליכד אותנו מיד - באגרוף ברזל. הבנו את המזימה של המשטר הקנאי באיראן ושלוחות הטרור שלו, אך אויבינו לא לקחו בחשבון דבר אחד: את הכוח שטמון בנו. עמדנו כאיש אחד, גייסנו תעצומות נפש ולחמנו בעוצמה חסרת פשרות בשבע חזיתות. העברנו את מוקד הלחימה לשטח האויב והנחתנו עליו מכות מחץ. עם ישראל, כלביא קם.נתניהו הוסיף כי המאבק עוד לא תם, אבל דבר אחד ברור – כל מי שמניף עלינו יד, יודע שישלם מחיר כבד מאוד. אנחנו נחושים להשלים ניצחון שישפיע על סביבות חיינו לשנים רבות. ישראל נמצאת בקו החזית של ההתנגשות בין ברבריות לנאורות, בין אכזריות חסרת קץ לאנושיות. במאבק הזה אנחנו הסכר בפני כוחות החורבן של האיסלאם הקיצוני.רהמ שיבח את הלוחמים והמפקדים שפעלו בגבורה עילאית ובתושייה מדהימה, מעל הקרקע ומתחתיה, בדרכי לחימה מקוריות שהפליאו את צבאות העולם. לדבריו, דור הניצחון יודע על מה הוא נלחם, והישגיו מדברים בעד עצמם. לצד כוחות היבשה, האוויר והים, הדגיש גם את תרומתם של מפעילי הדחפורים והעגורנים שפעלו בחזית תחת אש, וחלקם שילמו בחייהם.בהמשך עמד על האתגרים הביטחוניים והמדיניים: אתגרים גדולים עוד לפנינו - מצד אויבים המבקשים להתחמש מחדש, ולצידם הזדמנויות דרמטיות להרחבת מעגל השלום. אנו נשיג את כל יעדינו רק בלכידות פנימית ובערבות הדדית, בחיזוק המשותף על פני המפריד.שרה ולא ידעה שלאחר מכן השמיים באמת ייפלויעל, אמא של רבט נעמה בוני זל, משקית תש שהייתה בשג של בסיס יפתח, סיפרה על סרטון הטיקטוק שצילמה בבוקר 7 באוקטובר עם השיר Skyfall: בזמן ששמרה היא שרה ולא ידעה שזמן קצר לאחר מכן השמיים באמת ייפלו. ב-6:29 מתחיל מטח טילים. נעמה מסמסת לנו בקבוצת המשפחה: 'אתם לא מבינים מה קורה פה'. היא מתריעה על חדירת מחבלים ומבקשת מהחיילים בבסיס שיעזבו את המיגוניות וייכנסו לחמל המבוטן. היא בעצם מצילה את חייהם של רבים. עידו הרוש זל, מבין שהיא נמצאת לבד בשג ובכפכפים ומכנסיים קצרים הוא רץ אליה, עם נשק ומחסנית. בשעה זו כבר מתחולל שם קרב תופת מול עשרות מחבלים.יעל הוסיפה: אף אחד לא יצא מהשג הזה בחיים. 9 נהרגו מות גיבורים. הם הצליחו להרוג כ-20 מחבלים. כל מי שהיה בחמל – ניצל. מה עבר לה בראש? מה היא חשבה? מה היא הרגישה? זו מחשבה שמטלטלת אותי שוב ושוב כבר שנתיים. ורגשות האשמה, שלא לחלוטין הבנתי. אם הייתי יודעת, שהיא בזירת מוות, שהיא הולכת למות, מה הייתי אומרת לה? הייתי אומרת לה שאני אוהבת אותה. שהיא מדהימה. שהיא גיבורה. והייתי רוצה שתדע, שהיום היא נותנת לי כוח.הרצוג: רוח השנאה מרימה את ראשה המכוערהנשיא הרצוג אמר בטקס הזיכרון: בחלוף שנתיים של מלחמה, אנחנו צריכים ליצור לנו אופק של עתיד, של 'יום שאחרי' – הן כלפי בית והן כלפי חוץ. ולשם כך, כבר כעת, מבעד לעשן ולאש, מבעד לגעגוע ולחרדה, אנחנו חייבים לשאול - מה נשתנה בנו. מה למדנו, מה נצרב בנו ומה מוכרח שיישאר בנו. למדנו שאסור לנו להיות אטומים וזחוחים; לא לזלזל בכוחם של אויבינו וברוע כוונותיהם.הרצוג הוסיף כי מזעזע אותי לראות ולשמוע כיצד גם עכשיו, בעודנו ממשיכים לקבור את מתינו, רוח הפלגנות, הקיטוב והשנאה שבה ומרימה את ראשה המכוער. כשאיננו נכנעים לקיצוניים ולמחרחרי המדון בינינו, כשאנחנו בוחרים להתאחד סביב דגל ומשימה משותפת, אין משימה שלא נוכל לה.הביצוע המרגש של נועה קירל בטקס הזיכרון | צפובשעה 14:00 נערך באתר הזיכרון לחללי פעולות האיבה בהר הרצל טקס הזיכרון הממלכתי לנרצחי 7 באוקטובר. הטקס נערך במעמד נשיא המדינה הרצוג, ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון כץ, הרמטכל זמיר ומשפחות שכולות.נתניהו: לא תהיה מחילה לחיות האדם שתקפו באכזריותרהמ נתניהו אמר בטקס הזיכרון לנרצחי הטבח כי זה היה אחד משיאי הברבריות שהאנושות ידעה בתקופה המודרנית. לדבריו, לעולם לא תהיה מחילה לחיות האדם שתקפו אותנו באכזריות מחרידה בשבת שמחת תורה ב-7 באוקטובר. הם עשו זאת מתוך שנאה יוקדת ליהודים, ישראלים ואני חושב שנאה יוקדת לבני אנוש באשר הם. יש משהו חייתי ולא אנושי באכזריות משולחת הרסן הזו. נשבענו לנצח את הפראים שקמו עלינו. הרוע האלים ביותר מאז השואה התפרץ לחיינו אבל כוחות החיים שפרצו מאיתנו התגלו כחזקים עשרות מונים.נתניהו הוסיף: באנו חשבון עם אדריכלי הטבח בעוטף, רבי המרצחים. לאחרונה חיסלנו את המחבל שהתגאה שהרג יהודים וחיסלנו את המחבל שהרג את ארנון זמורה. המאבק שלנו בטרור יימשך במלוא העוצמה. לא ניתן לרוע להרים ראש ונגבה את מלוא המחיר ממי שפוגע בנו. נמשיך לבנות את מדינתנו. מי ששוגה באשליות שהוא יעקור אותנו ממולדתנו יגלה את נחישותנו להוסיף חיים לדורי דורות.הרצוג: המשימה לא הושלמה - להשיב את כולםבטקס הממלכתי לנרצחי 7 באוקטובר, אמר הנשיא הרצוג: לא אשכח עד אחרון ימיי את הסיפורים והשמות, את הפנים, את המשפחות השכולות הקדושות – שזכיתי לשמוע מכן ממש כך, כשנפגשנו שוב ושוב ושוב לאורך כל ימי המערכה הקשה הזאת. על התום והיופי, על הטוהר, על הגבורה ועוז הרוח, על כל שהיה ואיננו, ועל כל שנשאר, שנותר, בכן ובנו – ויש עוד רגעים שלא אשכח, לנצח. כאלה שעוררו אצלי, כנשיא מדינת הלאום של העם היהודי, את הזיכרון הלאומי שלנו – הפצוע, הכואב.לדבריו, בשנתיים האחרונות, לצד האימה ואכזריותם המצמיתה של אויבינו, ולצד הישרת המבט אל המחדל האיום וליקוי המאורות שראוי שייחקרו היטב ולעומק – ראינו שוב ושוב את יופיו המפעים של העם שלנו. אכן, אין ספק שראינו אותו לכל אורך המערכה – בחזית ובעורף – בהירתמות ותעצומות עד לאין קץ; אבל ראינו אותו כבר באותם רגעי חושך על פני תהום ונמהר, של 7 באוקטובר, בגבורה אזרחית כבירה, מופלאה.הרצוג פנה לבני המשפחות השכולות: אני יודע שדבר לא יוכל לרפא את עולמכם שחרב. כל שנותר לי הוא לחבק אתכם, לבקש סליחה בשם מדינת ישראל – בשם עם שלם – על המחדל ועל שלא הגנו עליכם באותו יום נורא, ולייחל שתזכו למזור ולנחמה, ושנדע לתחקר את האסון באופן מעמיק, רחב ומקיף, ולהיות ראויים לקורבנכם. הוא התייחס גם לעסקה לסיום המלחמה בעזה ואמר כי המשימה לא הושלמה. עלינו לפעול בכל דרך ובכל כלי העומדים לרשותנו, כדי שכל החללים החטופים – עד האחרון שבהם – יובאו למשפחותיהם, לנוף מולדתם ולמנוחת עולמים.