הודא אבו עובייד, צעירה בשנות ה-20 לחייה, פרסמה אמש פוסט בעמוד הפייסבוק שלה, לאחר שלטענתה נוסעת ברכבת מנעה ממנה לשבת לצדה במהלך הנסיעה, רק משום שהיא ערבייה. בשיחה עם חדשות 2 Online הבוקר (שלישי), סיפרה אבו עובייד כי היא התרגשה מאלפי השיתופים של הפוסט שבו סיפרה על ההשפלה שלדבריה עברה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"היום ברכבת שיצאה מתחנת רכבת ההגנה בשעה 17:14, רכבת שאני עולה עליה כמעט כל יום כבר יותר משנה שלמה, בדרכי חזרה מעבודתי בתל אביב לביתי בלקיה, פגשתי אישה", כתבה אבו עובייד בפייסבוק. "איני יודעת מה שמה ומי היא, פניתי לשבת בכיסא שהיה ריק מולה, פתאום היא פונה אלי ואומרת: 'אני לא רוצה שתשבי פה'. אני בתגובה מופתעת עונה לה: 'למה?'. 'כי לא בא לי שאת תשבי פה'. 'גברת, אבל הכיסא פה ריק, אין שום סיבה שזה יפריע לך'. 'הכיסא לא ריק ואת לא תשבי פה'".
בשלב הזה, כך לטענת הצעירה שפרסמה את הפוסט, הרימה הנוסעת את קולה ויתר הנוסעים התערבו במתרחש. "כל הקרון מתחיל להגיד לה שאין שום סיבה שזה יפריע לה, ומתחילים להציע לי מקומות ישיבה אחרים שהיו בקרון", היא תיארה. "אני מתעקשת לפנות לפקח רכבת". פקח הרכבת שהגיע הסביר לנוסעת כי אכן אין שום סיבה שהיא תמנע מאבו עובייד לשבת לצדה, אולם במהלך הוויכוח שהתפתח ביניהם, אבו עובייד ויתרה והתיישבה בכסא אחר.
"פתאום באה עוד בחורה צעירה, התיישבה באותו מקום שאני רציתי לשבת בו והתחילה ביניהן שיחה", המשיכה אבו עובייד. "לא עניינה אותי השיחה ביניהן, עד שפתאום האישה המבוגרת אמרה בקול רם, 'לא מתאים לה, שתלך לעזה'. האווירה בקרון הפכה להיות שכולם נהיו סנגורים שלי והאישה הצעירה שבאה לשבת במקום שאני רציתי לשבת בו, מסתבר שהיא הייתה בקרון מההתחלה ובאה לתמוך בגברת המבוגרת".
"אני כותבת שורות אלה כשאני עדיין ברכבת, הידיים רועדות, וההרגשה בערב חג היא הרגשה של השפלה ברמות שבחיים שלי לא הרגשתי אותן", היא סיכמה. "תשתפו בשביל שנכיר את פני הגזענות. הן בדיוק כפניה של האישה הזו".
"קיבלתי מלא תמיכה מאנשים שאני לא מכירה"
בבוקר שלאחר פרסום הפוסט שוחחה הודא עם חדשות 2 Online. "אחרי שכתבתי את הפוסט, קיבלתי מלא תמיכה מאנשים סביבי ואנשים שאני לא מכירה", היא סיפרה, "אז הבוקר אני בהרגשה הרבה יותר טובה".
"באותו הרגע, הייתה הרגשה של השפלה", היא שחזרה. "הרגשתי שאין לי מה לעשות, ואני לא אדם שמרים בקלות ידיים. זה מאוד הפריע לי, אפילו ברמה של לראות את האישה מולי. זו תחושה של מועקה".
"כשהיא אמרה לי פתאום 'תלכי לעזה', זה היה כבר ממש לא נעים ואנשים מסביב הגיבו לה", היא סיפרה. "לרגע אחד לא חשבתי לעשות לה דווקא ולשבת מולה. הרבה גם הזמינו אותי לשבת לידם".
"זו פעם ראשונה שאני נתקלת בדבר כזה", טענה אבו עובייד. "אני חוששת שהרבה מהציבור הערבי בישראל נתקלים בסיטואציות כאלו. חשוב שאנשים ישתפו, שאנשים ישמעו, אני מאמינה שיש עונש על מקרים כאלו".
עו"ד נדאל עות'מאן, מנהל המטה למאבק בגזענות, אמר על התקרית כי "קיימים בקרבינו מי שעדיין חיים במערות מחשבתיות. אנו מחזקים את ידי הודא האמיצה שהתעקשה לממש את זכויותיה אל מול גזענות ממארת. על רכבת ישראל להנחות את פקחיה בדחיפות כיצד לנהוג אל מול מקרים שכאלו, ולא לאפשר לגזענות להרים ראשה המכוער".
מרכבת ישראל נמסר: "אנו מתאמצים לתת את השירות הטוב ביותר לכל נוסע באשר הוא, חשוב לחברה כי הנסיעה ברכבת תהיה יעילה, נוחה ותרבותית".