בדוח, שהותר בצהריים לפרסום, מצביע המבקר, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, על ניהול כלכלי כושל, ניצול לא ראוי של קרן קשרים בינלאומיים ופיקוח לקוי על תנאי השכר באוניברסיטאות.
יתרה מכך, מבקר המדינה מציין בדוח שנתקל בהתנגדות מצד ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות), ואף בניסיון טרפוד של הליך העלאת הממצאים. "ור"ה הנחה את האוניברסיטאות שלא למסור למשרד מבקר המדינה כל תגובה על הליקויים שהעלתה הביקורת לפני שור"ה עצמו ימסור לו את תגובתו", נכתב בדוח.
לינדנשטראוס ראה בחומרה את התנהלות ור"ה, ולא חסך מהם ביקורת בדוח. "אין זה ראוי שנשיאי האוניברסיטאות ומנכ"ליהן, בעצה אחת, יעשו לסיכול ביקורת המדינה, במקום להכיר בחשיבותה ובתועלתה ולאפשר את פעולתה, כפי שניתן היה לצפות מגורמים כה בכירים בגופים בעלי אופי ציבורי", כתב.
גירעונות ענק
מדוח מבקר המדינה עולה שמדי שנה בשנה מעבירה המדינה לאוניברסיטאות, באמצעות ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), סכום של למעלה מ-4 מיליארד ש"ח. הקצבות המדינה הן מקור ההכנסה העיקרי של האוניברסיטאות, ורוב הוצאותיהן מיועדות לתשלומי שכר ופנסיה .
"כל האוניברסיטאות",כך צויין בדוח, "למעט אוניברסיטת חיפה, אינן רושמות במאזניהן את כל התחייבויותיהן העתידיות בגין זכויות עובדים שהצטברו במשך השנים". בהתחשב בזכויות שצברו העובדים, צברו כל האוניברסיטאות גירעונות בסכומים ניכרים: אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת חיפה ומכון ויצמן צברו גירעונות במאות מיליוני ש"ח למוסד. האוניברסיטה העברית, הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב צברו גירעונות של מיליארדי ש"ח למוסד", נכתב בדוח.
תוספות שכר חריגות
בהמשך הדוח מציין מבקר המדינה מספר ליקויים נקודתיים שמצא באוניברסיטאות בישראל: "עובדים בכירים רבים הועסקו על ידי אוניברסיטת תל-אביב והטכניון על פי הסכמי העסקה מיוחדים, ולפיהם הוענקו להם תוספות שכר שונות שבמקרים מסוימים היו כ-250% מהשכר הבסיסי שלהם", צויין בדוח.
בעלי תפקידים בכירים באוניברסיטת ת"א - הנשיא וסגנו, הרקטור וסגנו, המנכ"ל, המשנה למנכ"ל, הסמנכ"לים, היועץ המשפטי, מבקר האוניברסיטה ומנהלי האגפים - קיבלו תוספות שכר חריגות, כגון שכר המחושב לפי שיא הוותק אף על פי שבעל התפקיד לא צבר את הוותק הנדרש,שכר המחושב על פי דרגה הגבוהה מהדרגה המתאימה לתפקיד על פי המקובל בשירות המדינה. תוספות אלו, שהסתכמו לעיתים בכ-19 אלף שקלים לחודש, לא היו מקובלות בתפקידים מקבילים בשירות המדינה, ולא אושרו בידי הממונה כנדרש, כתב המבקר.
גם מאוניברסיטת בר אילן לא חוסך המבקר את שבטו:"לשישה בעלי תפקידים מנהליים בכירים באוניברסיטת בר-אילן ניתן שכר של פרופסור מן המניין בשיא הוותק, אף על פי שלא נמנו עם הסגל האקדמי", כתב המבקר.
עוד עולה בדוח כי אחד מן הסמנכ"לים באוניברסיטה קיבל תוספת אישית, לצד תוספות שכר והטבות תפקיד רגילות, בסך חמשת אלפים שקלים בגין מטלות נוספות ועבודה נוספת שלא עשו קודמיו לתפקיד. התוספת ניתנה משנת 1992, בלא אישור הממונה על השכר.
מעטפות עם מזומנים באקדמיה?
מפתיע לגלות שכמו טובי הפוליטיקאים בישראל, גם בחלק מהאוניברסיטאות עבדו עם מעטפות מזומנים: ..."משרד מבקר המדינה העלה כמה פעמים בעבר כי חלק מהמידע החשבונאי שעליו דיווחו האוניברסיטאות השונות ניתן על בסיס מזומנים, והוא העיר להן על שלא נתנו ביטוי במאזניהן לחלק מהתחייבויותיהן בגין זכויות שצברו עובדיה... הביקורת הנוכחית העלתה שמאז לא נעשה דבר בעניין".
עוד מציין המבקר כי מזה שנים רבות, נותנות כל האוניברסיטאות מלבד אוניברסיטת חיפה תנאי שכר ופרישה מועדפים, שרובם היו חלק מהמשכורת הקובעת לצורך חישוב הפנסיה החודשית. מאחר שרוב הטבות השכר לא אושרו על ידי משרד האוצר ולא הובאו בחשבון בעת קביעת הסכום המעודכן שהקציבה הממשלה לאוניברסיטאות, לאחר ששילמו האוניברסיטאות לעובדים את תוספות השכר הלא מאושרות נותרו בידיהן סכומים נמוכים יותר כדי למלא את ייעודן העיקרי - הוראה אקדמית ומחקר.
המבקר חושף כי בשנת הלימודים תשס"ה הסתכם הגירעון של כל האוניברסיטאות בכ-17.9 מיליארד ש"ח, ולא ב-1.59 מיליארד ש"ח בלבד, כנקוב במאזנים עצמם. "דבר זה", אומר המבקר, "עלול לגרום להן שלא יעמדו בהתחייבויותיהן וכן עלול לפגוע פגיעה קשה ביכולתן למלא את תפקידן".
מי לוקח אחריות?
אחת מהנדבכים של הבעיה, לשיטתו של מבקר המדינה, היא ויכוח שניטש בין ור"ה לות"ת לגבי מי אחראי לפיקוח על השכר, ויכוח שהוביל לכך שהעניין לא ייפתר: "מן הראוי שור"ה יפנים את האחריות הציבורית שמוטלת עליו ועל חבריו - ראשי האוניברסיטאות - לניהול תקין ויעיל של האוניברסיטאות, יסדיר כראוי את תנאי השכר הנהוגים בהן בלא לאפשר חריגות ויחדול ממאמציו לסכל את הניסיונות של הממונה לקיים בעניין זה פיקוח כדין".
מלבד להתנהלות הכלכלית הבלתי תקינה, מציין הדוח שימוש לא נכון בקרן המיועדת לכנסים והשתלמויות:"ניצול הקצבות הקרן אינו עולה בקנה אחד עם הייעוד המקורי של הקרן", נכתב בדוח. חלק מהאוניברסיטאות אף השתמשו בכספי הקרן למטרת פנסיה לעובדיהם ואפילו פדיון היתרה שהצטברה, למרות שמדובר בכספי מדינה.
תגובת המועצה להשכלה גבוהה
תגובת המועצה להשכלה גבוהה לממצאי הדוח: "מל"ג וות"ת רואות בדוח הביקורת על מערכת ההשכלה הגבוהה כדוח חשוב שיש להפיק ממצאיו לקחים שיובילו לשינוי סדרי עבודה והתייעלות של מערכת ההשכלה הגבוהה בכלל ושל מל"ג/ות"ת בפרט. הערותיו והמלצותיו של מבקר המדינה כפי שמתפרסמות בדו"ח יובאו בטווח הזמן הקרוב לדיון רציני ומעמיק במליאת המועצה להשכלה גבוהה ובמליאת הוועדה לתכנון ולתקצוב.