הכל החל בשכונות החרדיות של צפת, לאחר שמספר רבנים קראו לתושבי העיר שלא להשכיר דירות לערבים. פסק ההלכה הגזעני הזה והמשפט הזה הכה הדים: מצפת לבני ברק, מבני מברק לירושלים ומשם לבת ים ולשכונות הדרומיות של ת"א. במקביל, דואגים גם המחוקקים להבהיר את הנחיצות שבקיום החוק. " בבית שלי אני מרגיש זר", אמר באחת ההפגנות ח"כ מיכאל בן-ארי, יליד שכונת התקווה.
ערבים ומסתננים הם בדרך כלל אנשים ללא שם וללא פנים, אז החלטנו לצייד שני צעירים במצלמות נסתרות כשהם מנסים לבצע משימה בלתי אפשרית לזרים וערבים - למצוא דירה להשכרה: הראשון הוא סלים, סטודנט לספרות ואמנות מהכפר נחף ליד צפת. השני הוא תום, עובד זר חוקי מאריתריאה שעובד כפועל מטבח בת"א.
"לא גזענית - בעלי לא יסכים"
חייגנו למספר טלפון של דירה להשכרה בצפת וביקשנו חדר עבור ידיד שלה, מבלי להגיד שהוא ערבי. כאשר הגיע סלים לאחת הדירות, קיבלה את פניו בעלת הבית, שכבר מראש הבהירה לו כי הסיכויים להשכרת הדירה נמוכים. "בוא לא נשמע גזענים, אבל בעלי לא יסכים", אמרה לו בעלת הבית. "בשכונה הזו שומעים בדעת הרב, יש לי בחורה בת 18 בבית ואנשים לא יסכימו", הוסיפה.
בהמשך השבוע הגיעה תחקירנית אולפן שישי לת"א יחד עם תום, בניסיון למצוא דירה. "אם את היית באה לגור כאן הייתי נותן לך בלי שום בעיה", אמר בעל הבית, "הם לא חברים שלי, וברגע שהם באים שני אנשים זה הופך לעשרים כמו בית מלון". בהמשך החיפושים נשמעו תירוצים כמו "יש בדרך כלל בעיות עם אנשים מאריתריאה".
אפשר ללמוד הרבה דברים מהתחקיר הזה, אחד מהם ואולי החשוב ביותר היא העובדה שמשהו מאוד יסודי התבלגן בתפיסת העולם של המדינה. "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם", נכתב בספר ויקרא, "ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים", ולמי שיש ספקות - הוא התכוון גם לסלים ולתום.