שלמה ארצי הוא האב המייסד של האמפיתיאטרון בקיסריה. אחריו באו כולם - משלום חנוך לשלומי שבת, ועד קובי פרץ ומשה פרץ, כי עד שאתה לא שם אתה לא קיים. במהלך כל הקיץ הסתובב אילן לוקאץ' לפני ומאחורי הקלעים של היכל התרבות האמיתי של מדינת ישראל.
לפעמים מה שנראה לנו שהמצאנו הוא בעצם חוכמה עתיקה. הארכיאולוגים אומרים שכבר לפני אלפיים שנה התנהלה קיסריה כמו ערוץ מסחרי. התחילו עם דרמה קומית, המשיכו עם סאטירה פוליטית, בסוף הגיעו לריאליטי. "גידרו בשלב מסוים את האורקסטרה וזרקו פנימה נידונים למוות, או נוצרים או גם יהודים, מאיזשהו מיעוט שלא בא להם עליו עם איזו חיית טרף", מספר דני הרמן, ארכיאולוג ומדריך.
כשהורדוס בנה אותה הוא קרא לה "קיסריה מאריטימה", קיסריה על הים. היו לו חושים, להורדוס, שדיוקם מתברר שוב ושוב גם אחרי אלפיים שנות. הורדוס היה גובה מס בעל מוטיבציה, שהרומים הפכו למלך כפרס על הצטיינותו. הוא לא שכח מעולם מי מינה אותו - עיר שלמה הוא בנה והקדיש אותה לקיסר. "והעיר מאותו רגע ואלף שנה קדימה תהיה המרכז התרבותי והמסחרי של הארץ הזאת. היא בעצם תל אביב של העת העתיקה", אמר הרמן.
"הורדוס ידע מה הוא עושה"
קיץ ההופעות של 2011 תופס את קיסריה בתקופת מעבר. עד לא מזמן דיברו עליה כמבחן העלייה לליגה הבכירה. המדד להצלחה היה כמה "קיסריות" אתה יכול למלא בקיץ נתון. המספרים של שלמה ארצי, שזה כן השיגור שלו בקיץ, הם מה שנקרא באתלטיקה "שיא יסוד".
לפני שנתיים בערך התחיל הגל המזרחי באמפי. המקום שהיה מזוהה עם בלט, אופרה, מופעים יוקרתיים מחו"ל ושלמה ארצי סומן כיעד לכיבוש על ידי הבולטים בזמרים המזרחיים. לוח ההופעות בקיסריה נתפס גם כמשקף את הפרופורציה המעודכנת בין רוק, מזרחי, פופ, ג'אז. "יש פה איזה דור חדש של קהל שצורך מוזיקה שאנחנו בזמנו לא חשבנו שזו מוזיקה שתפתח אפילו מועדון לילה, ופתאום היא פותחת קיסריות, היא פותחת נוקיות, היא פותחת את היכל התרבות. כלומר, יש פה איזה שינוי דמוגרפי משמעותי, סוציו-אקונומי, כי אנשים גם מוציאים המון כסף על הדברים האלה", מסביר יוסי חרסונסקי, מבקר מוזיקה.
"תשמע, הורדוס הזה ידע מה הוא עושה, אין מה לדבר. עד היום זה נשמע פה טוב מאוד. כל הכבוד לו", מציין תמיר קלינסקי מלהקת אתניקס. "לראות את כל הקהל מעליך. תמיד אתה רואה את הקהל מלמטה, אתה הגבוה. ופתאום הם למעלה. והסאונד פה, כשאתה שומע את הקהל ומקבל... חוויה אחרת", מוסיפה אורית שחף, מהיהודים. "למקום הזה יש אנרגיה מיוחדת. מאוד. אי אפשר לקחת את זה. זו עובדה", מסכים עמה תום פטרובר, בעלה וחברה ללהקה.
משהו מיחסי הכוחות אפשר ללמוד לא רק מלוח ההופעות אלא גם מאחורי הבמה. איין גולן עושה היום פחות קיסריות מפעם, אבל עדיין יש גינוני אצולה: טריילר ממוזג עם כל הפינוקים הוצב בשבילו ליד הב-מ-וו והמרצדס. אצל מוש בן ארי, שעשה החודש את הקיסריה הראשונה שלו, פרסו באותו מקום זולה עם מחצלות ופופים.
אז מה אומר קיץ ההופעות הזה בקיסריה על מצבנו? לפי מיעוט ההופעות הבינלאומיות, משבר האינתיפאדה עוד כאן. לפי התמהיל המקומי, המלחמות הפנימיות נגמרו, כבר אין כיבושים, יש מהכל לכולם. ולכל מי שהספידו את הרוקנרול הישראלי, הוא ממש לא מת. הריח בסך הכל מגיע מהרפת של קיבוץ שדות ים.