בעקבות תחקיר המשחטות ששודר במהדורה המרכזית לפני כ-3 שנים, 2 המשחטות הגדולות בארץ ידרשו לפצות את הציבור. בית המשפט קבע, במסגרת פסק דין בתביעה ייצוגית, שמשחטות "עוף הגליל" ו"מילועוף" יחויבו לפצות את הלקוחות במוצרים על סך מיליון ו-400 אלף שקלים שיחולקו לעמותות מזון.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
בנוסף, במסגרת פסק הדין, החברות התחייבו לנקוט בשורה של צעדים לשיפור התנאים הסניטריים ורווחת בעלי החיים. התחקיר שודר בחודש דצמבר בשנת 2015 וההחלטה התקבלה בעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט.
סכנה, עוף: חיידקים וזוהמה בלי פיקוח
לעיתים נדירות מזדמן לציבור לקבל הצצה אל מה שמסתתר מאחורי האריזה הצבעונית והיפה שמוכרים לו. במקרה הזה, במסגרת תחקיר ששודר במהדורה המרכזית והכה גלים, קיבלנו הצצה אל שתי המשחטות שנחשבות לספינות הדגל של המשחטות בארץ: "עוף הגליל" ו"מילועוף".
במשך שלושה חודשים הועסקה ד', תחקירנית של אנונימוס, כמפקחת וטרינרית מתלמדת בשתי המשחטות הללו, מהגדולות בארץ, שאחראיות לאספקת מרבית תוצרת העוף שאנחנו אוכלים. כ-200 אלף תרנגולות נשחטות כאן מדי יום. מהעדויות שנחשפות עולה תמונה מטרידה: כשבמפעל מגלים עופות עם חיידקים מחוללי מחלות בבני אדם - העופות נפסלים לשיווק בחו"ל אך מועברים לשוק הישראלי.
וטרינר: "המון סלמונלה במוצרים לישראל"
"בעוד שבועיים שוחטים משק עם סלמונלה, שזה סלמונלה אנטריטיס, סלמונלה מסוכנת, שכבר בודדו אותה", נשמע אחד הווטרינרים אומר לתחקירנית אנונימוס. "מה שוחטים אותה פה?", היא שואלת ונענית בחיוב. בנוסף לכך היא מתבקשת לא לדבר על כך עם אנשים אחרים.
ולא רק לעובדים לא מספרים, גם לנו הצרכנים: הווטרינר מסביר כי בכל יום ייצור מתבצעות חמש בדיקות לאיתור חיידק הסלמונלה. "אם יש אחד חיובי, הכול נפסל לייצוא", הוא מסביר. אבל לשוק המקומי? אין בעיה. "במדינת ישראל יש 60-70% סלמונלה", מסבירה וטרינרית נוספת. "מלא סלמונלה בישראל".
ואיך בכלל אפשר לאתר את כל העופות החולים, כשפס הייצור נע בקצב כזה? מעדותה של ד' והתמונות שצילמה עולה כי שני פקחים בלבד בודקים את הסרט הנע. הם אמורים לבדוק את פנים העוף, אבל מסתפקים במבט מבחוץ. במקרה הטוב, בדיקה לפי הכללים מתבצעת רק כשמגיע הפיקוח החיצוני.
הפקחים והרופאים אינם עובדי המפעל. רובם מועסקים על ידי מועצת הלול - הגוף המייצג את מגדלי העופות והתעשייה. לכאורה הם אמורים לשמור על האינטרס של בריאות הציבור. בפועל, כך הם מסבירים למצלמה הנסתרת, האינטרס הכלכלי של המפעל הוא שעומד לנגד עיניהם. וכך, המסר שמועבר לפקחים שוב ושוב הוא שרצוי להעיר, אך לא לפסול, כי פסילה עולה כסף למפעל.
ואולי הדבר שממחיש יותר מכל את המראות שנחשפו הם דבריו של הווטרינר: "מספיק שמישהו מפרסם דבר כזה, והמפעל יכול להיכנס לברוך של חצי שנה עד שהמוח של בנאדם מתנקה ממה שהוא שמע בתקשורת. ובגלל זה חשוב מאד שמפעל מזון יהיה סגור, יהיה אטום. אם יש תקלה פנימית, יש גופים שצריכים לטפל בזה. זה לא אומר שכל דבר צריך להיות שקוף לגמרי לאוכלוסייה".