אחיו היה גאה: סרן יהונתן נתנאל ז"ל נהרג בהיותו בן 27 במהלך הלחימה בעזה במבצע "עופרת יצוקה" לפני שש שנים. אחיו הקטן ד' החליט שלמרות האסון הוא מתגייס לשירות קרבי. הוא נכנס לרצועת עזה כלוחם ביחידת "עוקץ" במהלך מבצע "צוק איתן". הוריו השכולים חששו, אך הוא התעקש. ביום העצמאות יקבל ד' אות הצטיינות מנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על פעילותו בשדה הקרב.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
יהונתן ז"ל, אחיו הגדול, התגייס ליחידת מגלן ומשם יצא לקורס קצינים. לאחר מכן היה מפקד מחלקת צלפים ושימש כסגן מפקד פלוגת החוד בתפקידו האחרון. הוא נהרג מאש צה"ל לעבר בית בצפון הרצועה בו שהה. באותו הזמן היה ד' בן 17 ולמד בישיבה.
"ראש הישיבה קרא לי לחדר שלו, מיד אמרתי למי שהיה לידי שאולי אח שלי נפצע כי הוא בעזה. כשאני עולה במדרגות עובר לי בראש שאולי הוא לא רק נפצע. דפקתי על הדלת, ראיתי חיילים ופסיכולוג, וכבר הבנתי", הוא משחזר בשיחה עם חדשות 2 Online.
"להורים לא היה קל, אמא אמרה שהיא מקווה שהיא תעמוד בזה"
עוד לפני שאחיו נהרג, ד' ידע שהוא רוצה להיות לוחם, ויחידת הכלבנים עוקץ הייתה היעד שלו. למרות המכה האיומה שקיבלה המשפחה החליט ד' לא לוותר על שירות קרבי. הוא התגייס לחטיבת כפיר, עבר גיבוש - והגשים את החלום. ההורים שאיבדו את אחד מילדיהם ברצועת עזה בהתחלה לא תמכו בהחלטה של ד', אבל עם הזמן הוא הצליח לשכנע אותם. "אני מודה, לא היה להם קל, במיוחד בהתחלה אחרי שהתגייסתי", הוא אומר.
כשיצא צה"ל למבצע "צוק איתן" הוא סופח יחד עם כלבו לגדוד 101 של הצנחנים. "השיחה האחרונה הייתה באותו יום שנכנסתי. אמא מאוד התרגשה, אמרה לי לשמור על עצמי והדגישה שהיא מקווה שהיא תעמוד בזה". אמנם שמו לא נאמר, אבל באוויר עלה המתח סביב מותו של אחיו יהונתן. "הוא ישמור עליך מלמעלה", היא אמרה לו.
כשבראשו תמונות של אחיו הנערץ הוא נכנס לעזה. בתוך שטח האויב הוא מנסה להיות חד ומקצועי ולא לחשוב על יהונתן - אך זה בלתי נמנע. "הוא עלה לי במהלך הלחימה כמה פעמים. מעין סגירת מעגל. היינו באזור חאן יונס, אני רואה את פאתי העיר, ואומר לעצמי 'וואלה, פה זה המקום שאחי נהרג'. אני אומנם לחמתי יותר בדרום והוא נהרג בצפון הרצועה - אבל זו הייתה תחושה מרגשת".
"הלוואי והוא היה איתי להגיד לי משהו"
הוא יוצא הביתה בסופי שבוע, ונלחם בעזה שבועות ארוכים במהלך המבצע. בינתיים, בני המשפחה לחוצים, מחכים לשיחות טלפון ממנו: "כל פעם שאני מתקשר אימא שלי נושמת לרווחה, ובוכה הרבה".
ביום הזיכרון הוא עלה להר הרצל, ליד הקבר של אחיו. מחר ייסע לבית הנשיא עם הוריו לקבל את תעודת ההצטיינות כאחד מ-120 החיילים המצטיינים שנבחרו בידי צה"ל: "הלוואי שהוא היה פה כדי להגיד משהו. הוא היה גאה בי. היה מחייך אלי את החיוך שלו. מביא לי צ'פחה על השכם וחצי חיבוק כזה, מחייך את החיוך שלו עם העיניים הכחולות הגדולות".
מבחינת ד', אות ההצטיינות מגיע גם לכלב שלו דאסטי, כלב רועה גרמני, שליווה אותו בעזה במבצע וכן בשנתיים וחצי האחרונות. "הקשר בינינו מאוד חזק, הוא קורא אותי ואני אותו, פחדתי שהוא ייפצע ושמרתי עליו", הוא מסכם. "במהלך המבצע חיבקתי אותו וליטפתי אותו הרבה, זה נתן לי כוח וגם לו - הוא הבין שקורה משהו סביבו, שיש מלחמה. בהתחלה הוא הרים את הראש אחרי כל פיצוץ ואחרי זה התרגל".
לפניות לכתב: MatanH@Ch2news.tv