הילה בצלאלי ז
סגן הילה בצלאלי ז"ל. "חושב עליה בזיקוקים|צילום: באדיבות המשפחה, חדשות

ב-18 באפריל 2012, במהלך החזרות לטקס יום העצמאות המרכזי בהר הרצל, נהרגה סגן הילה בצלאלי ז"ל לאחר שגשר תאורה קרס ופגע בה. ארבע שנים אחרי, המשפט נגד האחראים למחדל עדיין נמשך והוריה של הילה, סיגל וירון, עוקבים מקרוב ואף משתדלים להגיע לכל דיון בתיק. לאחרונה, החליטה משפחת בצלאלי לאמץ ילדה לאומנה ובשיחה עם חדשות 2 Online מספר אחיה על התחושות ומדגיש: "היא לא באה להחליף את הילה".

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

"היינו ארבעה - שלושה אחים והילה: אני חגגתי 19 לפני כמה חודשים, אחינו הבכור ניב בן 27 ואור בן ה-13 הוא הצעיר. הילה הייתה מבוגרת ממני בשש שנים", מספר צח בצלאלי, אחיה של הילה ז"ל, לחדשות 2 Online.

צח בצלאלי (צילום: באדיבות המשפחה)
צח בצלאלי|צילום: באדיבות המשפחה

הילדה שאומצה הצטרפה למשפחת בצלאלי ביולי האחרון. "זה היה הרצון של ההורים שלי - מעין שליחות, לעשות משהו טוב לחברה", מסביר צח. "הם החליטו שהמחווה הפרטית שלהם היא לקחת ילדה ולתת לה חיים מלאים. הילדה כבר הייתה בבית אומנה שלא יכול היה להמשיך ולטפל בה. היא רואה את אמא שלה מעת לעת, ואת סופי השבוע היא מבלה עם סבתא שלה. אם אמא שלה תרצה, היא יכולה דרך הליך משפטי גם לקחת אותה מהאפוטרופוס שלה, כלומר ההורים שלי".

"החוסר תמיד יישאר, אין מה שיחפה על זה"

"חשוב להדגיש - זה לא במקום הילה. יש את ילדת האומנה ויש את הילה, היא לא באה להחליף אותה", מבהיר צח. "אין דבר כזה למלא את החסר, יש את החוסר והוא יישאר תמיד שם. לא יהיה משהו שיחפה על זה". לדברי אחיה של הילה ז"ל, ההחלטה לאמץ ילדה לאומנה התקבלה לאחר שיקול דעת ממושך: "זה לא תהליך שקורה ברגע, זה התחיל כשנה בערך לפני שקיבלנו את הילדה וכמובן שההורים התייעצו איתנו לפני ותמכנו מאוד".

"זו תחושה נהדרת", הוא מצהיר. "אתה לוקח ילדה בת שש שסובלת מבעיות נטישה, שכבר החליפה משפחה - זה אחד הדברים הכי קשים. המטרה שלנו כרגע זה לעשות טוב לילדה ולתת לה הכל". לדבריו, הילדה כבר מכירה את הסיפור של הילה: "היא בבית ורואה תמונות, אז כמובן שהסברנו לה. להילה יש נוכחות מאוד גדולה בבית ואנחנו לא שוכחים אותה בשום צורה, אבל כמובן שבגלל הגיל שלה עדיין קשה לה להבין מה זה אומר שהיא נהרגה".

בצלאלי ז
סיגל, אור והילה בצלאלי|צילום: באדיבות המשפחה, חדשות

"סיימתי את הקורס שהילה עשתה ביום השנה למותה"

"דבר שחרוט בי עד היום זה הזיקוקים", מספר צח על התזכורת הכואבת מדי שנה למות אחותו. "כשקמנו מהשבעה, היינו צריכים לחזור לעבודה - אחי עובד כדיג'יי, ואני עוזר לו. הגענו לאירוע של יום העצמאות, והרגשתי את הניגודיות המוזרה הזו שתמיד מדברים עליה במעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, של השבוע העצוב שעברנו מול הזיקוקים האלה. מאז, כל פעם שיש את הזיקוקים זה רגע עבורי לעצור ולחשוב".

צח, חייל בסדיר בצה"ל, סוגר בימים אלה מעגל אישי משלו. "התגייסתי כמדריך קליעה ורצו להוציא אותי לקצונה, אבל בגלל בעיית הקצאות, החליטו שמוציאים אותי לקורס חובשים ובהמשך לקורס קציני ארגון רפואה - מה שהילה עשתה בצבא", הוא מסביר. "את הקורס סיימתי ב-18 באפריל, היום בו היא נהרגה. אם הילה מרגישה ויודעת מה קורה זה ממלא אותה בגאווה, זה מה שמוביל אותנו".