נפרדים מהגברת הראשונה: אחרי שאלפים חלפו על פני ארונה שהוצב בתיאטרון ירושלים, רעיית נשיא המדינה נחמה ריבלין ז"ל נקברה הערב (רביעי) בחלקת גדולה האומה בהר הרצל. בדברי ההספד שלו אמר הנשיא: "מאמי יום הולדת עצוב. אהובתי, אני מתקשה להאמין שאלה דברי פרידה". הבת ענת: "אמן שאהיה אמיצה כמוך, אין עליך אמא".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"נחמה, נחמה שלי, אמא שלנו", הנשיא ספד לרעייתו. "קמתי הבוקר, את יודעת שלא הצלחתי לישון. הסתכלתי בתאריך המוכר כל כך, 5 ביוני. מאמי, יום הולדת שמח. כן, יום הולדת עצוב. לפני מספר שבועות בבית החולים כשעוד הצלחת לומר את מה שעל לבך וכבר התחלת לדאוג, ביקשת שאחזיר אותך הביתה. היום נחמה - שבת הביתה.
"לימדת אותי אהבה מפוקחת, ישירה ונבונה - אבל גם מעגלת פינות וחומלת. ובעיקר, כמו כל דבר שעשית ואמרת - להיות אמיתית. אף פעם לא רצית להיות באור הזרקורים, אבל הבנת שכאשת הנשיא המדינה יש לך תפקיד - קיבלת אותו על עצמך. ובכל זאת החלטת לעשות את המוטל עלייך. לא, לא כאשת נשיא המדינה, אלא מתוך החלטה לזרוע, להשקות ולגדל את כל מה שצריך. טיפול כזה, מסור ויודע".
בהמשך הנשיא ציין כמה כולם כה אהבו אותה. "כמה אהבו אותך נחמה? כמה דאגו לשלומך ודרשו בשלומך וביקשו לך טוב וייחלו והתפללו להחלמתך בכל החודשים הללו? כמה ביקשו לחזק אותנו ולעטוף אותך?", אמר הנשיא. "הסתכלתי אתמול, נחמה, בספרים שהשארת ליד המיטה. בחלקם סימנייה, באחרים מקלון של ארטיק שהיה לידך ושהיה צריך לסמן את המקום שבו הפסקת".
עוד ספד הנשיא: "נחמה, בחודשים האחרונים שאלו אותי איזו אמא את. ועניתי שאת אימא שבמשך 4 חודשים לא עזבו את מיטתה לרגע. לא הילדים ולא בנות ובני הזוג שלהם. לרגע אחד לא עזבו אותך לבד. כזו אמא היית, כזו סבתא. ריבי ותומר, ענת וגדי, רם ועינת. תודה לכם שהייתם שם בשביל אמא. מתן, זיו, שי, קרני, מאיה, דניאל ויהב. סבתא אהבה אתכם עד כלות והיא תמשיך לאהוב אתכם גם מלמעלה. תודה לכם. לכולכם, שאתם המשפחה שלי. ותודה לכל האזרחים והאזרחיות שדרך העיניים שלכם והמילים שלכם והנוכחות שלכם זורח אלינו שוב ושוב אורה של נחמה שלנו כמו אלף שמשות.
"ולך נחמה, רעייתי, לך נחמה, אהובתי, אני פשוט מתקשה להאמין שאלו דברי פרידה. אני בטוח שעוד נחפש אותך בלילות ובימים גם. תודה לך נחמל'ה על האהבה, על הזוגיות, המשפחה. שהיית תמיד איתי. על היד התומכת והלב המקשיב. וההומור, על המחשבה החדשה ועל זה שזכיתי להיות בן זוגה של רעיית נשיא המדינה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. ונהרות - כל נהרות העולם לא ישטפוה. נוחי, נוחי בשלום על משכבך. אמן".
הבת ענת: "אמן שאהיה אמיצה כמוך"
ענת, בתם של הזוג ריבלין, ספדה לאמה: "הנה מה שכתבתי את אמא שלי. אמא שלי לא מתנחמדת. כשיוצאת מפיה מילות חיבה מתוקות מדבש ומנוסחות למופת, אנחנו יודעות ויודעים שהרווחנו אותן בזכות מעשה שיש בו מידה רבה של אנושית, בעיקר אם קיימת בו חמלה. 'כל הכבוד ענת עשית את זה, יפה מאוד, אין עלייך ילדה שלי'".
"וכשמתווכחים איתה ונאמר משהו נגדה היא אומרת: 'אני מבקשת לזכור שגם אותי ילדה אמא'. במשפט הפשוט הזה מסתתרת כל תפיסת עולמה - אני בסך הכל בן אדם. כולנו נוצרנו באותו אופן. לכולנו רגשות, לכל אחד יש הצד שלו בסיפור. תתנהגי אליי כמו שהיית רוצה שיתנהגו אלייך. זכותי לחשוב אחרת ממך ועדיין את תתייחסי אליי בכבוד ובחמלה.
"אמא שלנו יודעת על קיומה של מחלתה כבר 12 שנים. בשנים האלה הלכו והתרבו האנשים שרצו למצוא בשבילה את הפרח המיוחד והנדיר שישאיר אותה איתנו. באחד הימים באשפוז היא אמרה שאם תדבר יום אחד בפומבי על הניתוח שעברה, היא תספר כמה חשוב היה לה להמשיך ולהשפיע על אנשים. דבר שזכתה לעשות בזכות הכניסה של הוריי לבית הנשיא. היא הושיטה יד לאחר וגם הובילה דרך מחשבה מבט מקורי על דברים ויכולת למצוא עוצמה בדברים הקטנים.
"אני חושבת לאחרונה שאולי אמא שלנו היא בעצמה פרח לב הזהב של כל הדברים שהתקלקלו בנו בני האדם ושאפשר לתקן. וכמו שאגיד מעכשיו לילדים שלי ושל אחיי - את פרח לב הזהב הזה מוצאים בתוך הלב פנימה. אני מקווה שכל הדברים שנגעה בהם יתחזקו ויתעצמו". בסיום הספדה אמרה: "אמן שאהיה אמיצה כמוך, אין עליך אמא".
הסופר חיים באר, חבר קרוב של נחמה, ספד לה: "רובי, רן, ענת, ריבי, ורדה, הנכדים והנכדות וכל בית ישראל המתאבלים על לכתה של אישה חד פעמית, אצילה, אוטנטית, יקרה. אישה שמאז אתמול נקשרו לראשה כתרים מעוררי כבוד. על חלקת הקבר הטריה שלה, אני מבקש להניח מעין פרחי בר אחדים שהיא כל כך אהבה – כמה שברי זיכרונות מהכרותינו ומידידותינו, זיכרונות שהמכנה המשותף שלהן היא אהבת העברית, אהבת הספרות, אהבת התרבות והאמנות".
הוא סיפר נחמה הייתה ה"נוסע המתמיד" של עולם הספר ו"משתמשת כבדה" של תרבות. "עורכי תכניות הספרות ברדיו יכולים להעיד על מסרים וווצאפים ששלחה להם בעקבות האזנה משותפת שלה ושל הנשיא בתכניות שלהם", המשיך באר.
"היא הייתה חומקת לערבים ספרותיים, מופיעה בתערוכות אמנות, מתכתבת עם משוררים ומשוררות על ספריהם. פעם אחת הופתעתי לראות את נחמה במעלית של מוזיאון המדע בירושלים. היא הייתה לבדה "מה את עושה כאן?" שאלתי אותה 'שמעתי שיש כאן תערוכה מצוינת ופעילות מעניינת לילדים והחלטתי לבוא'".
באר סיכם: "לזכרך נחמה, אקרא שיר מאת המשוררת סבינה מסג: הנפש נזירה. והיא צריכה מעת לעת תא להיות עצמה בכזו עצמה שבחוץ לא עוברת טוב. הנפש נועדה לצאת לנופש ולא להשתפן מאף אחד. יש בשנה רק שתי עונות: ביחד ולבד. יהי שלום נחמה".
הנשיא, משפחתו ומנכ"ל בית הנשיא כיסו את הארון בעת שנטען באדמה ולאחר מכן ריבלין עמד מחובק עם משפחתו. את הטקס עורך הרב בני לאו. בהמשך הנשיא וילדיו הקריאו את ברכת הקדיש. לאחר מכן החזן שי אברמסון נשא את תפילת "אל מלא רחמים".
בין מאות המשתתפים היו בני משפחה, חברים, ראש הממשלה נתניהו ורעייתו, שרים וחברי כנסת בעבר ובהווה, אנשי תקשורת ואמנים ובהם הסופר חיים באר שגם נשא דברים והזמר אביב גפן. הזמרת רונה קינן ביצעה את שירה "מבול" ואלון עדר ששר את "אהובתי שלי לבנת צוואר".
מחר ומחרתיים, בימים חמישי ושישי, יקבלו הנשיא ובני משפחתו ביקורי תנחומים בבית הנשיא: ביום חמישי, 6 ביוני, בין השעות 10:00-13:00 וב-16:00-19:00. ביום שישי, 7 ביוני, בין השעות 10:00-14:00.
מוקדם יותר הנשיא חלף על פני ארונה של רעייתו כשהוא מלווה בילדיו, והודה לציבור הרחב שהגיע לחלוק כבוד אחרון ועל מילות התנחומים. "אני מודה להתייחסות של כל הציבור לאישה כל כך נפלאה", אמר ריבלין. "מגיע היה לנחמה לדעת שבאתם כך. תודה על האהבה שאתם מרעיפים עלינו".
