כבר קרוב לשנתיים עברו מאז שרגליה של דליה טובול נקטעו בעקבות סיבוך רפואי. מאז היא כלואה בביתה, דירת עמידר הממוקמת בקומה השלישית ללא מעלית. 42 מדרגות מפרידות בין טובול לעולם החיצון, וכשהיא כן נאלצת לצאת ממנו - לצרכים רפואיים דחופים בלבד - בעלה משה , שסובל מבעיות גב ועבר אירוע לבבי, סוחב אותה במו ידיו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
טובות מתגוררת בדיור הציבורי ומשרד השיכון הוא שאמור לאשר לה דירה חלופית המותאמת לצרכיה, אך כבר שנתיים שהיא נדרשת לספק עוד ועוד אישורים, מבלי שפתרון נראה באופק. הזוג טובול מתפרנס מקצבת נכות בגובה 3,600 שקלים בחודש, מהם 1,000 שקלים משמשים לרכישת תרופות, כך שאין ביכולתם לעבור לדירה חלופית בכוחות עצמם.
"כל מה שאני עושה כל היום זה לשבת על הספה, שום דבר מעבר לזה", משתפת טובול, "אני רוצה בית שאוכל לצאת ממנו החוצה, לשתות את הקפה שלי בזמן שאני צופה בשמש זורחת, לצאת ממנו לסידורים ולקניות ולנשום אוויר. אני רוצה לחיות - והם לא נותנים לי לחיות", היא מאשימה.
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "טובול סיפקה את המסמכים שנדרשה להציג באיחור. עדיין חסר דוח תפקוד מרופא, זאת על מנת שנעביר אותו לאישור הוועדה הרפואית ובהתאם להחלטתה נפעל". טובול, מנגד, טוענת כי דווקא סיפקה את כל המסמכים - בזמן ומזמן.