יוסף בן חמו (60) היה איש עובד עד לפני ארבעה חודשים, אך יום אחד, בסוף חודש מאי, השתנו חייו: הוא לקה באירוע מוחי ומאז הוא משותק. הוא טופל בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, ולאחר שבועיים הופנה לשיקום בבית החולים לוינשטיין ברעננה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כבר מספר פעמים הוא אמור היה להשתחרר מבית החולים, אך בנו טען שאין לו לאן לחזור, ואנשי בית החולים נעתרו לתחינתו. התאריך האחרון שניתן לו לצאת מבית החולים הוא 24 בספטמבר, למחרת יום כיפור, ועדיין לא ברור לאן מועדות פניו של בן חמו.
בנו, גיא בן חמו (25), מובטל שגר בבית המשפחה, פנה לעיריית ירושלים לפני כחודשיים בבקשה לבנות שביל מונגש עבור אביו בכניסה לבניין מגוריו. "מיקום המדרגות נמצא בשטח פרטי של דיירי הבניין, אין בסמכות עיריית ירושלים להתערב בשטח זה, ולכן הפתרון המוצע הוא טיפול פרטני בבעיה על ידי תושבי הבניין", כתבה לו יועצת הנגישות העירונית של העירייה טלי כהן אנדרסון.
בן חמו לא הסתפק בכך. הוא בדק את השטח, ומצא כי לא מדובר בשטח פרטי כפי שהעירייה טענה, אלא בשטח ציבורי - ופנה אליהם שוב. לאחר מכן הם חזרו בהם: "לאחר בדיקה מעמיקה הוברר לנו כי אכן מדובר במעבר ציבורי להולכי רגל שהוא באחריות העירייה", כתבו לו.
יוסף לא יכול לדבר או לזוז
לדבריהם, הם ערכו בדיקה במקום ומצאו כי לא ניתן לבנות בו שביל גישה. אלא שהמהנדס האזרחי אלי פרקל קבע כי קיימת היתכנות לשביל שיתאים לדרישות הנגישות ויגיע עד מפלס העמודים.
יחד עם חוות הדעת שקיבל, פנה בן חמו לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - שם פנו לעירייה. בעירייה טענו בפניהם כי "הדוח לא נכתב על די מורשה נגישות אלא יועץ בטיחות ואינו רלוונטי".
בעירייה אף בחרו לפנות לאותו מהנדס. במייל שקיבל, כתבה לו בין היתר יעל בדיחי, ממלאת מקום מנהלת מחלקת הנגישות כי "להבא, אני מצפה שתנהג באחריות ומקצועיות, כמתחייב".
המשפחה לא ויתרה ופנתה לשרה מרגוליס, מורשית נגישות. גם היא, בניגוד לדעת העירייה קבעה: ניתן לבנות במקום שביל תקני. בינתיים, המשפחה חסרת אונים ולא יודעת איך לטפל ביוסף שאינו יכול לדבר או לזוז. אשתו של יוסף עובדת בניקיון, למשפחה אין אמצעים והיא מטופלת על ידי שירותי הרווחה.
"מה כבר ביקשתי? להחזיר אותו הביתה"
"אם הייתי יודע שיש מישהו אחר שיטפל באבא שלי הייתי בורח", אמר בנו גיא לחדשות 2 Online. "אני ישן איתו שם, מאכיל אותו, אבא שלי עבד כל החיים ושילם מסים כדי לפרנס אותנו, הצליח לקנות דירה, מה כבר ביקשתי? להחזיר אותו הביתה. אבא שלי על כיסא גלגלים, אני לא יודע מה לעשות ולמי לפנות, אין לי מה לעשות, מבחינת כולם שאני אזרוק את אבא שלי, הוא לא יכול לזעוק את הזעקה שלו".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים רואה חשיבות רבת מעלה בהנגשת המרחב הציבורי, על מנת לאפשר לאדם עם מוגבלות לממש זכויותיו ולחיות בכבוד ובעצמאות מרבית. פנייתו של מר בן חמו שהגיעה לעירייה ב-17.08.15 נבדקה ברצינות וברגישות ונענתה באמצעות מכתב תשובה ממהנדס העירייה ב-20.08.15. יש לציין כי בשלב הוצאת התשובה אל מר בן חמו, טרם הוגשה חוו"ד מטעם יועצת נגישות השירות".
באשר לבחינת המהנדס נמסר כי "יש לציין כי התערבותו לא בוקרה, אך הגורמים המקצועיים בעירייה ציפו שינהג באחריות מקצועית".
באשר לחוות הדעת של מורשית הנגישות נמסר מהעירייה: "חוו"ד העירייה בהתייחס אליה תענה בקרוב. עם זאת, חוו"ד נכתבה על ידי מורשית נגישות שירות, שסוגיה זו אינה בסמכותה. חוו"ד מקצועית צריכה להינתן על ידי מורשה נגישות מתו"ס (מבנים תשתיות וסביבה) ומהנדס בניין".
לפניות לכתב: MatanH@Ch2news.tv