להיות ישראלי ממוצא אתיופי: "זה קרה לפני שנתיים בחיפה. עוצר לי אוטו וקורא לי לגשת אליו. השוטר הראה לי בן אדם מנסה למשוך כסף בכספומט, והוא אומר לי שזה שוד של קשיש", סיפר בני טספו, בן להורים יוצאי אתיופיה שנולד בישראל, היום בן 26. "שואל אותי אם אני מזהה. אני אומר לו, שמע, אני לא מזהה". ציטוטים מסוג זה הם תחילתו של סיפור שכמוהו ודומים לו נשמעים יותר מדי בישראל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"השוטר אומר לי, 'זה אתה'. אני צוחק לו, מה אתה רוצה ממני?", הוא מספר ואז מגיעה תפנית מפתיעה. "הם נסעו אליי הביתה בלי צו חיפוש, לקחו את אח שלי למעצר, אמרו לו שהוא אשם במעשה הזה". בגלל שלאחיו של טספו היה אליבי, השוטרים חזרו ועצרו את טספו.
טספו, ללא עבר פלילי מספר על מה שאירע אז: "אני מוצא את עצמי במעצר, על משהו שלא עשיתי. נתק מוחלט מהמשפחה, היה אסור לי לדבר איתם במשך שנה וחצי, עד היום אני לא מדבר עם אבא שלי".
"ישבתי חמישה חודשים במעצר ועוד שנה במעצר בית, ובסוף השופטת זיכתה אותי. הרגע של הזיכוי זה היה חמש שניות". טפסו שניסה בכל כוחו ללכת בדרך הישר מרגיש שמנסים כל העת להפיל אותו: "כשהם ראו שאני מגיע הם ניסו לתת לי אחת על הראש, שאני אפול חזרה. 'לאיפה אתה מסתכל ילד, רד למטה, רד'. די חלאס אנחנו כבר משנות ה-90 פה, למה אנחנו צריכים להרגיש שונים".
"אם לא הייתי מכיר אותה, הייתי סתם נער עם תיק במשטרה"
"זה קרה שבוע לפני שהתגייסתי, יצאנו למועדון. הייתה איזה אלימות כלשהי בפנים שלא קשורה אלינו", סיפר סמצ'ה דסטה היום בן 22. "הלכנו לשירותים והסלקטור קורא לי, אני הולך אליו, פשוט הביא לי כאפה לפנים". דסטה שעד אז לא הסתבך בחייו עם החוק הזמין את המשטרה: "הניידת מגיעה ובתוך הניידת הייתה שוטרת, אני אומר לה, ואני מצביע, הנה הוא פה. אומרת לי, 'טוב, כנס לניידת'".
"אז היא אומרת לי, 'טוב, אתה מגיע איתנו לתחנה'. אמרתי, אז אם זה ככה, זה להרוס לעצמי את הערב, אמרתי לא משנה, יצאתי מהדלת", סיפר דסטה וחשב שכאן הכל ייגמר. "זה שישב מקדימה, פשוט בא ואומר, 'תעצרו את המניאק הזה'. אני אמרתי טוב, אני איעלם פשוט מהמקום. בטח זה יסתיים באלימות".
"תפסו אותי. הביאו לי בוקס בפנים. לקחו אותי לתחנה. אזיקים, ידיים, רגליים. כאילו אני איזה אסיר ביטחוני. יש שם עלבונות בתוך הניידת. 'תחזרו לאתיופיה', 'שחורים', 'מסריחים'", הוא מספר.
במסגרת קורס בבית הספר הכיר דסטה את עו"ד תמי אולמן: "אני מתקשר לתמי. ואז פתאום ההתנהגות הייתה אחרת. רק כשהיא הגיעה לתחנה פתאום הורידו לי את כל האזיקים".
"אם לא היה לי אותה, אז מה, הייתי עדיין נשאר עם אזיקים? אני מאמין שאם לא הייתי מכיר אותה, בטח הייתי עוד נער עם תיק במשטרה שמחפש איזה מישהו שיעסיק אותו בלי שיראה את העבר הפלילי שלו", הוא אומר בעצב ובתסכול.