מקררי הגופות נוזלים, המזגנים חלודים, התקרה נמוכה ולא מתאימה, חדרי הנתיחה קטנים ומיושנים קירות האבן של המבנה העתיק אינם מאפשרים העברת צנרת שאיבת אוויר, הניקוז גרוע והריח - צחנה. האם מבקר המדינה יתערב במצבו של המכון לרפואה משפטית באבו כביר שבתל אביב?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מדובר באחד המקומות החשובים בישראל. שם נקבעים גורלות - אנשים נשלחים לכלא בהתבסס על הקביעות שלו, אחרים מזוכים, ומשפחות רבות מושפעות יום יום ממה שהמומחים של המכון הפתולוגי קובעים. אלא שתמונות, תיעוד ועדויות שהגיעו לידי חדשות 2 Online מציגים תמונה עגומה בכל הקשור לתשתיות של המקום, שאמור להיות מתקדם טכנולוגית.
המכון נוסד בשנת 1954, ובשנותיו הראשונות שימש כמחלקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1975 הוא נכפף למשרד הבריאות. ב-1988 המקום סונף לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וב-2004 שר הבריאות דאז דני נוה העביר את ניהולו לבית החולים אסף הרופא, לאחר ליקויים שהתגלו בו. המכון הפתולוגי חזר לתפקד כיחידה עצמאית ב-2013.
המבנה בו שוכן המכון הפך למעין יצור כלאיים. מדובר בבניין מיושן שלמעשה מיועד לשימור. לאורך השנים נוספו לו עוד ועוד חלקים עד לשלוחה הנראית כגבנון. כבר בעבר נקבע כי הוא לא מתאים לייעודו ולשימושו, אך למרות זאת, השנים חולפות ודבר לא נעשה. מלבד שיפוצים מדי פעם וניסיונות לאפשר סוג של עבודה במקום, שלא באמת מסייעים לתשתית הכללית, אי הקצאת התקציבים למקום זועקת.
בתיעוד שהגיע לידינו ניתן לראות עד כמה לא מתקדם מבנה המכון. הבעיה המרכזית נסובה בתשתיות הרעועות. לפי עובד זוטר במכון, התקרות הנמוכות בחדרי הנתיחה וחוסר האפשרות להתקין מערכת אוורור וניקוז ראויה מקשים מאוד על העבודה. המנורה מעל שולחן הנתיחות, לטענתו, היא כמו של תלמיד בית ספר בבית, מנורה מאוד ישנה שבקושי מאירה, המזגנים ישנים ותחושת המחנק בלתי נסבלת.
הציבור הרחב אולי יופתע שכך נראים פני הדברים במכון לרפואה משפטית, אך בכירי משרד הבריאות מודעים היטב למצב. לפני כשנתיים ביקש מנכ"ל משרד הבריאות דאז רוני גמזו מצוות מומחים במשרד לבדוק את המכון, בהיבטים שונים. הדוח, שהגיע לידינו, מציג תמונה עגומה בכל הקשור למבנה בו המכון נמצא.
"בהתייחס לביקור שנערך במכון, אני חוזר ומבהיר כי המבנה בו פועל המכון היום אינו מתאים לייעודו!", כותב סמנכ"ל בכיר וראש מנהל תכנון מוסדות רפואה יהודה רון. המהנדס הראשי גדי דוידוביץ' כתב כי "המבנה צפוף, אינו מאוורר דיו ואני מתאים לייעודו".
בין היתר, באשר למעבדה לביולוגיה מולקולרית נכתב כי יש להקצות חדר נפרד להפקת DNA מעצמות - מה שלא נעשה עד היום. כמו כן הומלץ להפריד את המעבדה מהאזורים המשרדיים - דבר שגם לא נעשה. על המעבדה ההיסטולוגית לבדיקת רקמות נכתב כי היא צפופה, מחולקת לחללים קטנים, וכך גם על המעבדה הגנטית. על חדרי הנתיחה נמתחה בין היתר ביקורת על הניקוז שלא פועל, על המזגנים הרצפתיים ושוב - על חוסר האוורור. גם על מקררי הגופות נכתב כי האוורור לא מספק.
עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה ומרצה למשפט רפואי, שלח בימים האחרונים מכתב בנושא למבקר המדינה ולמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. "לאורך השנים נעשו פעולות נקודתיות חשובות לתיקון חלק מהליקויים, לרבות מתן תוספות תקציביות חד-פעמיות, ואולם, פעולות ותוספות אלו היו בבחינת 'אקמול למחלה ממארת'", כתב. "תוספות תקציביות, שאם נחשב את הסכום הכולל לאורך השנים, לא מן הנמנע שנגלה כי באותו סכום שהושקע 'בתחזוקת תלאים'".
לדבריו, ניתן היה להקים מכון מודרני, ייעודי וראוי. "די להביט במכון במצבו הנוכחי, על תשתיותיו הרעועות והמצוקה הקריטית בכוח האדם, כדי להבין את חומרת הבעיה", הוסיף. "החל מפגיעה בכבוד המת, דרך עיכוב הליכים משפטיים ועינוי דין ועד פגיעה באיכות חוות דעת במקרים מסוימים". עו"ד יגודה קורא להעביר את המכון למבנה שהולם את צרכיו. בין היתר, גורמים בכירים במכון התריעו גם הם על כך שהמכון לא מתאים מספר פעמים.
בישראל 2015 ישנם בסך הכל כשבעה מומחים פעילים ברפואה משפטית ועוד כשני מתמחים. יחס המומחים הללו לאוכלוסיה בישראל עומד על 1:1,200,000, זאת לעומת מדינות אחרות כמו בריטניה עם יחס של 1:30,000, סקוטלנד עם 1:35,000 וארה"ב ביחס של רופא משפטי אחד ל-420,000 תושבים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אכן מדובר במבנה לשימור אשר שוכן באזור ירוק, ובשל כך לא ניתן לשפץ את המבנה החיצוני או לשנותו. עם זאת, על מנת לשפר את התנאים ביצע המשרד לאורך השנים שיפוצים פנימיים וחידוש הציוד. כעת עובדים על שדרוג מערכת המיזוג ושדרוג המעבדה. העברת המכון לאזור אחר תועלה כאפשרות בתכנית העבודה ותישקל אל מול הצרכים הרבים של מערכת הבריאות. מדובר בתקציב נדרש של מעל 50 מיליון שקלים".
לפניות לכתב: MatanH@Ch2news.co.il