הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) את חשיפת חומרי ועדת החקירה הממלכתית בעניין היעלמותם של ילדי עולי תימן. החלטת הממשלה להסיר את החיסיון שהוטל על הממצאים, באה בעקבות מעקב "פגוש את העיתונות" אחרי חידוש המאבק בנושא. על אף החלטת הממשלה, עמותת עמר"ם שמטרתה להביא להכרה בחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, הטילה ספק באשר לכוונות הממשלה: "הממסד ממשיך להתנהל כמו חוקר ולא כחשוד".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"למשפחות שילדיהן נעלמו ולציבור הרחב מגיע לדעת מה העלו ועדות החקירה", אמר ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה בה התקבלה ההחלטה. נתניהו מינה לאחרונה את השר צחי הנגבי לטיפול בנושא. "אנחנו מדברים על הסרת כל המגבלות ובעצם לאפשר לאנשים לראות במו עיניהם באינטרנט את כל החומר הזה".
"ההחלטה היום לא תעלים את הייסורים ואת הכאב ואת הסבל שהיו מנת חלקם של אלפי עולים, אחים, אחיות ומשפחות, לאורך עשורים רבים", אמר השר הנגבי. "ההחלטה בנושא תאפשר לבני המשפחות ולנציגים המוסמכים שלהן, להיכנס לרשת ולראות את התמונה הקשה, המעיקה והעגומה במלוא היקפה, ולהתקרב ככל האפשר להבנת האמת".
הנגבי הוסיף: "ההחלטה תשים קץ למציאות בלתי נסבלת, לא מוצדקת של חיסיון ל-70 שנה שהוטל על החומרים. בבדיקה שלי ושל הצוות המקצועי לא מצאנו שום דיון בנושא, שום הסבר שמבהיר מדוע מישהו חשב שזה היה כל כך נחוץ להטיל חיסיון על הדברים. וזה ישים קץ לחשדנות, לספקנות ולחוסר אמון של אותן משפחות כלפי רשויות המדינה".
"הפסקנו להאמין"
למרות החלטת הממשלה, רבים הטוענים כי ילדיהם נחטפו, הטילו ספק כי בכוונת הממשלה לשים סוף לפרשה. "אני לא מאמינה לצחי הנגבי, ולא לממשלה", אמרה יהודית חרדון-סייג (70) לחדשות 2 Online. יהודית, ילידת עירק, מחפשת אחר אחיה יצחק חרדון שנעלם לדבריה מבית החולים בגיל 8 ימים בלבד. "הנגבי קיבל בעבר את הטיפול בנושא לידיו ולא עשה כלום. נחכה ונראה מה הוא יחדש לנו".
יוסף, הסבור כי בן דודו נעלם מבית החולים בשנת 1950, אמר כי הוא ובני משפחתו מצפים שהפעם האמת תצא לאור. "נקווה שלא נתאכזב גם הפעם", אמר. "האשמים אינם בין החיים כרגע ולכן צריך להתרכז בחטופים בלבד".
בעמותת עמר"ם אף הגדילו ומתחו ביקורת על הממשלה, על אף ההחלטה שהתקבלה. "הדרישה שלנו ללוות את הליך חשיפת החומרים נענתה בשלילה", טענו. תיקי האימוץ נותרים חסויים וכך כנראה חומרים נוספים שלא ברור לנו מהם".
בעמותה הוסיפו: "לא פורסמו הקריטריונים בנוגע לסוג החומרים שייחשפו. לא קיבלנו תשובה מדוע בכלל החומרים הללו היו חסויים ומי הורה על כך. החשיפה חייבת להיות מלווה בגילוי דעת שמבהיר שמדובר בחומר חלקי, שלא כל החומרים הגיעו בכלל אל הוועדה, אחרי שארכיונים שונים הושמדו, חלקם בזמן עבודת הוועדה הממלכתית. חשיפת החומרים הללו היא רק נדבך אחד והכרחי בדרך לעשיית הצדק, אבל היא לא תבהיר את התמונה כולה. אנחנו מתעקשים שחשיפת הארכיונים אינה תנאי להכרה בפשע, היא רק כלי אחד שנועד לאפשר למשפחות לקבל אולי תשובות ולו חלקיות ביותר".