תאונות הפגע וברח שבהן נתקלנו לאחרונה אינן נתפסות כתאונות דרכים "רגילות" - מאז קום המדינה נהרגו יותר מ-33 אלף ישראלים בתאונות דרכים, יותר מבכל מלחמות ישראל יחד. נראה שהציבור כבר לא מתרגש מהדיווחים על התאונות הללו - מלבד במקרים של "פגע וברח". שמות כמו שניאור חשין, לי זיתוני, מיטל אהרונסון וארי נשר הפכו לדמויות מוכרות וטראגיות - הם לא רק קורבנות של תאונות דרכים, אלא של חטא מוסרי.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
האם ישנו מאפיין אישיותי שניתן להצביע עליו כגורם לנהג הפוגע להימלט מהזירה בלי לסייע לנפגעים? "אפשר לומר שלאנשים עם אישיות לא בוגרת או ילדותית ולאנשים עם נטיות עברייניות יש סיכוי רב יותר לברוח", מסביר איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי מומחה. "אדם שבורח מתאונת נזק בלבד ולא יעצור להשאיר את הפרטים הוא גם האדם שיברח מאירועים אחרים, שבהם ניטלו חיי אדם".
"אדם שמבנה האישיות שלו לא גורם לו לברוח, זה אותו אדם שההתנהגות שלו בסל שלם של התנהגויות תהיה התנהגות מוסרית", ממשיך מאירי. "אפשר לקרוא לזה קונפורמיות, ואפשר לקרוא לזה כבוד לחברה".
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מוסיף כי ישנם שני מצבים נפשיים שבהם אנשים בורחים מזירת התאונה לאחר שפגעו במישהו: אנשים שנמצאים בפאניקה ונמלטים, ולעומתם אנשים שבחרו בחירה רציונלית לחלוטין. "אדם אומר לעצמו: 'פגעתי, אני עלול לשלם מחיר כבד כי דיברתי בטלפון, שתיתי אלכוהול או נהגתי ללא רישיון' - והוא נמלט", אמר.
בתי המשפט בישראל רואים את העבירה של "פגע וברח" בצורה מאוד חמורה. בשנים האחרונות גם הענישה מבחינת החוק הוכפלה, אך קשת הענישה מאוד רחבה - ישנם מקרים שהסתיימו במאסר על תנאי או בעבודות שירות, ויש גם נהגים שנכנסו לכלא למספר שנים. מנתוני עמותת אור ירוק עולה כי העונשים בישראל על תאונות פגע וברח קלים יותר כאשר הולך הרגל שנפגע שרד את התאונה. בממוצע, העונש על תאונת "פגע וברח" הוא שנתיים ועשרה חודשים של מאסר וקנס של 2,000 שקלים בלבד.
מומחים מעריכים כי יש סיכוי גבוה יותר שנהג ימלט כאשר התאונה תתרחש בחשיכה וכאשר יהיו מעט נהגים אחרים על הכביש. גורם מרכזי נוסף המעודד בריחה אחרי תאונה הוא אלכוהול, שמשבש לא רק את איכות הנהיגה אלא גם את שיקול הדעת.