כשטייריס רייס, הרכז של מכבי ואלוף אירופה הטרי, רוצה מטרה - הוא גם משיג אותה לבסוף. רייס, שאוסף מאות זוגות נעליים וכובעים, מצהיר בפה מלא שהכובע האהוב עליו מכל האוסף הוא כובע של מכבי: "אני צריך שירשמו לי עליו 'אלופים'", הדגיש השחקן, שהיה מועמד לשחרור מהקבוצה עד שהצליח לשנות את גורלו ואת גורל הקבוצה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שום דבר בשנה האחרונה לא רמז שדווקא רייס יהיה הגיבור של הכדורסל האירופי, השחקן המצטיין של גמר היורוליג, והגיבור של מכבי ושל מדינה שלמה. ההתחלה שלו לא הייתה פשוטה: "זה לא סוד שהיה קשה, אבל לפעמים צריך להרוויח דברים בעבודה קשה ולהתקדם בכוח", הוא נזכר.
כבר בתחילת העונה כשהוחתם בקבוצה היה ברור שהוא לא הרכש הטיפוסי של מכבי – במכבי לא יגידו את זה בפה מלא, אבל ההחתמה שלו הייתה פשרה, לאחר שלא היה כסף להשיג רכז מהשורה הראשונה. וגם המאמן דיוויד בלאט לא האמין בו בהתחלה, ושלח אותו אל הספסל. "בהתחלה הייתי יותר מאוכזב מעצמי – אנשים חשבו שהייתה לי בעיה עם המאמן בלאט, אבל זה לא נכון. הייתי מתוסכל מעצמי, כי ידעתי שאני יכול לשחק יותר טוב", רייס מסביר.
"הייתי רחוק מהבן שלי"
היום, לאחר הזכייה, בלאט מסביר את הסיבה להורדת השחקן המוכשר מהמגרש: "לפעמים הספסל הוא החבר הכי טוב של המאמן, עד שהשחקן מבין מה רוצים ממנו או מוכיח את עצמו. לא קרה כלום – היום הוא השחקן המצטיין של היורוליג, אז כנראה שהדרך הייתה נכונה".
בנקודות השפל של רייס, תקשורת הספורט בישראל טענה שהוא "לא מספק את הסחורה", ובמהלך העונה היו כבר שמועות על החלפתו. "לא הייתי בטוח מה יקרה, והשתדלתי שלא לחשוב על דברים שליליים", אמר רייס, שכיום יכול להכריז ש"זו השנה הטובה ביותר בחיי, באמת. גם הקשה ביותר, אבל בסוף היא הייתה הטובה ביותר".
מעבר לקושי המקצועי, יש עוד סיבה שבגללה לרייס היה כל כך קשה בהתחלה– הוא אב חד הורי לאשון בן ה-8, וזו הייתה השנה הראשונה שאשון לא גר איתו אלא נשאר עם הסבתא בוירג'יניה והגיע לארץ רק לביקורים. "הייתי רחוק מהבן שלי לראשונה, וזה בונה אופי לא רק כשחקן אלא גם כאדם– חשבתי שיהיה לו הכי טוב בבית, בסביבה שבה יהיה לה טוב כל הזמן. אף פעם לא עשיתי את זה – להגיע לבית ולא לשמוע אותו. הוא הכל בשבילי".
בלאט: "יש לו סיפור מדהים, הוא בנוי לאתגרים"
רייס היה רק בן 18 והתחיל את לימודיו בקולג' כשאשון נולד. רייס עדיין בקשר עם חברתו, אך במשך כל השנים הוא גידל את אשון – לא פרט ביוגרפי סטנדרטי אצל שחקן כדורסל מקצועי. "גדלנו ביחד, והוא יהיה יותר טוב וחכם ממני", הכריז רייס. ייתכן שהגעגוע גדול כפליים אצל רייס, שגדל גם הוא בלי אבא – אביו נטש אותו כשהיה תינוק, ואמו גידלה אותו לבדה בשכונה קשה בוירג'יניה. "אנחנו לא מדברים – זה לא קשור לכעס או לסליחה, אני לא נוטר טינה לאף אחד. אני משתדל לא לעשות את הטעות הזו", סיפר על הקשר שנותק.
"יש לו סיפור מדהים ואופי יוצא מן הכלל, והוא בנוי לאתגרים. יש לו אומץ", אמר מאמנו בלאט. באיזשהו שלב גילו במכבי את ה"דרייב" המטורף של רייס – באפריל, במשחק נגד מילאנו, מכבי פיגרה ב-12 נקודות בשתי דקות לסיום, אבל רייס קלע 13 נקודות עד לניצחון, שזכה לתואר "נס מילאנו".
אחרי המשחק הזה, לאף אחד לא היה מוזר שרייס היה חתום גם על "נס מילאנו" השני – הניצחון בחצי הגמר על צסק"א מוסקבה. "הכדור פשוט התגלגל, דייויד בלו הרים אותו וראה אותי ומסר לי. ברגע שקלעתי, השאר היה היסטוריה", אמר כששחזר את הזריקה. גם משחק הגמר כמובן נכנס להיסטוריה, ובו כל רכבת ההרים של העונה התפרצה – 26 נקודות קלע רייס, רובן ברבע האחרון ובהארכה.
בשנה הבאה בנו יגור איתו
"אני לא יכול להסביר את זה – חוויה חוץ גופית. לא יכולתי לעצור את זה יותר", סיפר רייס על הגמר, בו זכה לתשואות רמות מהקהל. "זו הייתה הקלה גדולה, לא דומה לשום דבר שאי פעם הרגשתי". מאז שחזר ממילאנו הוא בקושי ישן: יש אימונים, משחק, ביקורים אצל הנשיא וראש הממשלה, וחגיגות שנראה שלא יסתיימו: "עשיתי אולי אלפיים צילומי 'סלפי' ביממה האחרונה, וזה לא ייפסק", אמר בצאתו מבית הנשיא, בדרך לעוד תמונה.
אפילו ראש הממשלה כבר יודע מי זה רייס ומי זה הבן שלו, שהתמונה של שניהם חבוקים עם גביע השחקן המצטיין הפכה לזכורה ביותר מערב הזכייה. "זה עושה לי צמרמורת, אני לא יכול להסביר מה זה עושה לי כשאני מסתכל על התמונה הזו. גם אשון מבין שזה היה רגע מיוחד מאוד. גביעים אישיים יכולים לבוא וללכת, לא אכפת לי מזה – אבל אין יותר טוב מזה שהבן שלי היה שם כדי לחוות את זה", אמר רייס. עכשיו כשהתברר שרייס נשאר לעוד עונה במכבי תל אביב, אשון יעבור לגור איתו בתל אביב.