דוכני הרוכלים שפרוסים לאורך הטיילת באילת הפכו זה מכבר לאחד הסמלים של העיר. הנופשים נוהגים לצעוד ביניהם בכל ערב ולקנות ממיטב מרכולתם. עם זאת, מדובר בפעילות שאינה חוקית וכבר כמעט עשור שהעירייה מנסה לסלק אותם משם. השבוע, אחרי דיון משפטי ארוך, נפלה ההכרעה שקבעה כי עליהם להתפנות מהמקום. אך הם, מצידם, לא מוכנים לוותר על מקור פרנסתם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
השבוע, בעקבות החלטת בית המשפט שקובעת כי עליהם להתפנות מהמקום - פתחו הרוכלים בשביתת רעב, כשהם טוענים שהם אלו שהפכו את הטיילת לפנינה תיירותית. תומכי הפינוי, מצידם, טוענים שאין צורך לרחם על הרוכלים, שרבים מהם הפכו למיליונרים בזכות הדוכנים הלא חוקיים.
"לא רוצים אותנו. אנחנו מעין עלוקה", אמר מבעלי הדוכנים. "לא משנה באיזה מחיר - הם יוציאו אותנו מכאן", הוסיף בעצב. בעוד שלושה ימים תיכננס לתוקפה החלטת בית המשפט, והטיילת של אילת, הנחשבת לאחד האזורים ההומים - תישאר בשליטה מוחלטת של המותגים שהגיעו מחו"ל. "מדובר בחלק מהעיר", אמרה הילה, תושבת אילת, והוסיפה: "זה חלק מהאטרקציות. זה כמו שניסע , לדוגמה, לירושלים - ולא יהיה את הכותל".
הפינוי מהטיילת רחוק מלהיות סיפור של שחור ולבן, מפני שהוא עמוס בתככים, אינטרסים, עורכי דין ובעיקר - לא מעט יצרים. "אנחנו מוכנים לכל פשרה הגיונית שרק תבוא, גם מכיווונו של ראש העיר", אמר בעל דוכן אחר. האמירה הזו באה על רקע התבטאותו החריפה בעבר של מאיר יצחק-הלוי בפני המלונאי דוד פתאל שבה כינה את בעלי הדוכנים "חארות". למרות שזוכה מתביעת לשון הרע שהגישו נגדו - הם עדיין לא שכחו את דבריו.
"אם לא המלונאים - לא היו תיירים"
אחת הטענות נגד יצחק-הלוי היא שהוא מנסה לרצות את בעלי ההון. "אני דוחה את זה על הסף", הגיב ראש העיר אילת. "אני מכבד כל יזם באשר הוא יזם וכל מי שמייצר לעיר אילת", הוסיף, והדגיש כי הוא "חושב שבעלי הבאסטות לא היו מגיעים לרווחים אם המלונאים לא היו מביאים תיירים לעיר".
ראש העיר המשיך ותקף, ואמר כי הטיילת כעורה ופסקי הדין קובעים באופן חד-משמעי שיש לפנות אותה מדוכניה. כמו כן, הוא נופף בסקר שהזמינה סיעתו ולפיו 70% מהתושבים רוצים שהבאסטות ייעלמו. על פי סקר שהזמין משרד יחסי הציבור של הרוכלים, זהו גם מספרם של אלו שרוצים שהן דווקא יישארו.
רוכל בטיילת: "אף אחד לא יפנה אותי מכאן"
בעירייה טוענים שבעלי הדוכנים התעשרו וחלקם הפכו למיליונרים שלא רוצים לוותר על מכרה הזהב. הרוכלים, שחלקם שובת רעב כבר ימים מול משרדי הממשלה בירושלים, טוענים שעבור רובם זו הפרנסה היחידה והם רחוקים מאוד מעושר.
בתגובה לטענות הרוכלים, פתח ראש העיר בסמוך לטיילת שטח חלופי שנקרא "מגרש 40" עבור כל תושב אילת שרוצה להיות בעל דוכן. אך בעלי הבאסטות לא מתלהבים ורובם לא הגישו כלל מועמדות למכרז. "המקום הקטן הזה, שאמור להכיל 60 דוכנים, לא משאיר מקום למסחר", אמר יהודה וקנין, בעל באסטה. "איפה יעברו האנשים כדי לקנות?", תהה.
בתגובה על הדברים, אמר יצחק-הלוי, כי "הוכשר מגרש עבור הצורך הזה, והמלצתי לרוכלים להתמודד בפני ועדה בלתי-תלויה. אני יכול להניח שחלק מאלה שמלינים על המהלך יהיו בתוך 'מגרש 40'". הוא הוסיף, כי "לגבי השאר, הקמתי ועדה להשמה בראשותו של מנכ"ל העירייה והפניתי אותם אליה. לצערי הרב, נציגיהם בחרו שלא להגיע וחבל שכך".
מחרתיים, צפויים הרוכלים לערער לבית המשפט העליון על פסק הדין. על פי החלטת בית המשפט שהתקבלה, הם אמורים לסגור את הבאסטה - ולעזוב את המקום. "אף אחד לא יפנה אותי", אמר אחד מהם. "שינסו, רק שינסו", הבטיח.
השופטת (בדימוס) שרה פריש, שעומדת בראש הוועדה למתן רישיון לשטח המסחר החדש, מסרה בתגובה: "הוועדה פעלה באופן אוטונומי לחלוטין. חבריה קבעו תנאי סף להגשת בקשות מטעם הציבור וקריטריונים מנחים לזכאות. הוועדה נימקה כל קריטריון באופן שרשימת המומלצים יהיו כאלה שהדוכן הינו מקור פרנסתם היחיד, וכי מבחינה אישית , משפחתית וסוציאלית הם ראויים לזכות בהפעלת הדוכן".