מאז הוכרזה הרפורמה במחירי האלכוהול, כמעט בלתי אפשרי למצוא ערק על המדפים. החל מיום שני הקרוב, מחיר בקבוק שעלה רק 35 שקלים יזנק ל-70 שקלים. עובדה זו גורמת לחלק מהיצרנים לחכות עם המשלוחים והתוצאה בשטח היא ששוב רומסים את בני המעמד התחתון - הרי ערק הוא המשקה הכי עממי שיש.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 באינטרנט
ביוון קוראים לו "אוזו", בצרפת "פסטיס", בלבנון הוא "זחלאווי" ובמרוקו "מחייה". בסופו של דבר, כולם אותו הדבר - ערק. ביום שני הקרוב תיכנס לתוקפה הגזירה הגדולה. מחיר הערק הזול יוכפל, בעוד המשקאות יקרים כמו וויסקי יוזלו. את המותג הכי נמכר בארץ, "עלית הערק" המכונה ערק איילות, אי אפשר למצוא כבר חודש על המדפים. מישהו, ככל הנראה, מחביא מאות אלפי בקבוקים, כדי להביא מכה כשהמחיר יעלה.
הייתכן כי הממשלה מצאה את הפיתרון לחור בתקציב דווקא בתוך כוסית הערק? מה יש במשקה הזה בסך הכל? כוהל שזוקק מענבים, 40% לפחות, כולל מים ואניס, בשביל הטעם והריח. המס החדש מתעלם ממחיר היצרן של כל משקה, ונקבע אך ורק לפי רמת האלכוהול שבו. המדינה טוענת שכך יהיו לנו פחות צעירים שיכורים. אבל מה עם הזקנים?
"אני הכרתי את הערק בנעורים", נזכר הסופר דודו בוסי,"כשיצאתי מהבית מאוד התביישתי. אהבתי מאוד את ריח האניס, אבל התביישתי כי היה לזה סטיגמה של משקה זול, מעין משקה של מובטלים. כשהתברגנו קצת והפכנו להיות מודעים יותר, הבנתי שאם זה טעים לי - זה יהיה על השולחן. היום זה כבר נהיה טרנדי. אם אתה נכנס לבר 80% מזמינים ערק".
האם הישראלים יעברו מערק לווסקי?
"אנחנו עובדים יום ולילה, ולא מספיקים לייצר מספיק ערק. הלחץ מטורף", מספר ענן קעואר, בעל מפעל ערק. אבל למרות הביקוש הרב למשקה החריף, על כל בקבוק ערק שנמכר בישראל, עדיין נמכרים ארבעה בקבוקי וודקה. בשיטת המיסוי החדשה, הערק יעלה כמעט כמו הוודקה. "אנחנו משתמשים בגרגירי אניס סוריים, שזה נחשב לאניס הכי טוב בעולם", מסביר סעיד סאלם, מנכ"ל ערק קעואר.
אז מהו באמת הערק הכי טוב? כדי להגיע לאמת, בדקנו בקבוקים בכל רחבי הארץ. גילינו שהארץ מלאה במזקקות ערק ביתיות ומחתרתיות. משום מה כל היצרנים הביתיים שהגענו אליהם סירבו להיחשף. פוחדים ממס הכנסה, ואולי גם ממשרד הבריאות.
הקפצת מחיר הערק מן הסתם תקפיץ גם את מספר המזקקים בבית. אבל ישנן גם סכנות: אחת התוצאות בשתיית מתאנול, שזהו הרעל שעלול להימצא במשקה שזוקק בחובבנות, היא עיוורון ואפילו למות. ברוסיה למשל, מתפגרים כ-40 אלף בני אדם מדי שנה רק בשל שתיית אלכוהול מתוצרת בית. מארי אנטוונט הגתה את הביטוי "אם אין לחם שיאכלו עוגות" ובכך הביאה להצתת הרחובות בזעם. האם הישראלים יעברו מהערק אל הוויסקי? נחיה ונראה.