בתקופה האחרונה ובמיוחד מאז הבחירות מסעירה סוגיית הדרישה לשוויון בנטל לא רק את הציבור החילוני - אלא גם את הרחוב החרדי. רק בשנה החולפת קיבלו 8,357 בני 18 מעמד "דחויי שירות" - שמספרם הכולל האמיר לכדי 50,000 איש. את הפטור הסופי מגיוס לצה"ל הם יקבלו בגיל 31, כשיהיו אבות לחמישה ילדים לפחות. הצצה נדירה להלכי הרוח ששוררים בישיבות חשפה את הפער העמוק שבין העולם החרדי ליתר הציבור היהודי בישראל - והצליחה להציב סימן שאלה גדול על הכדאיות שתביא הדרישה לגיוס האברכים לכל המגזרים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
45 אברכים - כלומר: לומדי תורה נשואים, נשלחו לפני כשנה וחצי לטבריה מטעם האדמו"ר מקרלין, שפקד עליהם להקים ישיבה בעיר. "הוא ראה לנכון להחזיר עטרה ליושנה מהסיבה הפשוטה שיש כאו דירות במחירים זולים - 200 אלף ל-400 אלף שקלים", הסביר אחד מאנשי הישיבה.
ברוח התקופה האחרונה, קשה להתעלם מסמליות המיקום שבה פועל המוסד - צמוד לקיר ההנצחה לזכר חללי טבריה במערכות ישראל. "אבא שלי שירת בצבא כקצין ולא רצה שאתגייס כי הוא יודע מה הולך שם", הסביר אחד האברכים - שהדגיש: "הוא אמר לי: אני לא רוצה שהילד שלי, שמקבל חינוך של ישראל בצבא, יתקלקל שם".
"אשתי רוצה שאלמד ומוכנה לעבוד קשה יותר"
מה בעצם עושים בחורי הישיבות? כשהם אומרים שהם "לומדים תורה" הם מתכוונים למעשה, ללימודי גמרא: הפרשנות למשנה, שהיא עצמה הפרשנות לתורה. אין ספק שלגמרי לא מדובר כאן בקורס טיס - מכל הבחינות: בעוד שהראשון אורך שנתיים, לימודי הלכות הלידה, למשל, נמשכות כשלוש שנים.
סדר היום של האברכים נוקשה למדי: משה, אחד מהם, מתחיל ב-6:00 בבוקר ומסיים אותו בסביבות 22:30 - אחרי שעבר בין לא פחות מאשר ארבעה כוללים שונים. למרות גילו הצעיר, משה נשוי ואב לילדה. בדירתו אין כמעט כל חפץ זולת ספרי קודש, בין היתר מכיוון שהוא משתכר מלימודיו 3,000 שקלים בחודש. רעייתו מכניסה לקופת המשפחה עוד 1,000 שקלים - ולמרות הכל, הוא העיד כי אורח חייו הצנוע אף מאפשר לו לחסוך.
חברו של משה, יוחנן, מסיים את החודש עם 1,500 שקלים - בתוספת 1,000 אחרים שמכניסה רעייתו מעבודה במשרה חלקית. איך מסתדרים כך? "מצטמצמים, אוכלים למשל רק עוף", הוא העיד. "בבית אין חלב כי יש בישיבה. אשתי רוצה שאלמד ומוכנה לעבוד יותר קשה בשביל זה. הנשים שדורשות מבעליהן לעבוד הן אלה שנשואות למי שמזלזלים בלימוד".
רוצים לעבוד - אבל חוששים מגיוס
הזעם בקרב הציבור הכללי בישראל על הפטור משירות לבחורי הישיבות, לצד תקציבי הענק שמועברים לטובתם, מוכר היטב ליוחנן. "אני יכול להבין את מי שחי בעולם החילוני, אם אני מסתכל על הדברים לפי הראייה שלו", הוא הסביר - אך הדגיש: "לפי ההשקפה שלי, הייעוד של יהודי הוא ללמוד. אני יהודי ואתה יהודי, כל ישראל ערבים זה לזה - ובכך (בפרנסה) אתה עוזר לי. למה לא תחשוב באופן חיובי?".
לצד המתח המגזרי, התעורר בשנים האחרונות גם לחץ פנימי בקרב בחורי ישיבות שביקשו לסדוק את הסגירות - בשל קשיי הקיום שעמם הם מתמודדים. "בגלל המצב, חשבתי אולי ללכת לעבוד כדי להתפרנס קצת יותר", סיפר יוחנן - והסביר כי :"אם אצא לעבוד מיד אקבל צו גיוס. הצבא לא מתאים לתנאים שחינכו אותנו".
אברך אחר בישיבה העריך כי "אם לא יגייסו אדם שייצא לעבודה, אני מאמין שלפחות 30% מהציבור שלנו יעשו זאת. אני יודע שיש הרבה שנמנעים מלצאת לעבודה נטו בגלל הצבא".
אם אכן ייענו לבסוף החרדים לדרישה ויעלו על מדי חאקי, יידרש צה"ל לשלם לשלושה בד"צים שונים שיפקחו על כשרות האוכל במטבחים הצבאיים. לצד זה, יועברו לחיילים החדשים משכורות נאות - בשל העובדה שרובם מגיעים לגיל 20 כנשואים והורים. גם סוגיית מעורבות הנשים בצבא עלולה לעורר בעיות - מה שמעלה את השאלה - האם אנו באמת זקוקים לנוכחותם של בחורי הישיבות בצה"ל.