שעות חצות, סמוך ליער עוספיא. ירון, מפקד צוות במכבי האש, נקרא למשימה - עוד אחת ברצף הבלתי נגמר - ולצידו מתנדב צעיר.
האש מתפשטת, ומגיעה כמה מאות מטרים מבתי התושבים. הכבאים לא לוקחים סיכון, ולמרות החשיכה - הם נכנסים ללב השריפה. "תיכנס ללב, תיזהר שאין לך איזה בור שם", אומר ירון לכבאי שלצידו. באחד משבילי היער הם רואים אותה מקרוב מאד, האויבת שמכלה עשרות אלפי דונמים בימים האחרונים.
"כרגע אתה נמצא בלב השריפה", אומר לנו מפקד הצוות. "הגעת לתוך המוקד כרגע". הם נכנסים לתוך השריפה חשופים ללא גיבוי, ללא מטוסי הכיבוי שאינם פועלים בלילה. "כמו שאתה רואה, ירדנו יותר מ-30 מטר למטה, כרגע אנחנו הגענו לקצה", הוא אומר, בעוד הכבאים נאבקים בלשונות האש.
"האמת שאני אופטימי", אומר אילן, סגן מפקד המשמרת. "אני לא יודע מה קורה בנקודות האחרות, אבל פה זה נראה אופטימי. אנחנו ממשיכים הלאה - יש לנו עוד לילה ארוך".
לא כל החיות הספיקו לברוח מהאש. על הקרקע נמצאו עצמות בעל חיים שעבורו, הכבאים הגיעו מאוחר מדי. "זו טרגדיה איומה, איבדנו חברים, איבדנו מקום כל כך יפה", אומר ירון, "אבל זה המקצוע שלנו. כל פעם שזה בורח אנחנו לא מוותרים וממשיכים עוד". אז בניגוד לארצות הברית, הילה של גיבורים אמנם אין לכבאים כאן, אולם הם אלו העומדים בחזית המלחמה של הימים האחרונים, והם מבקשים רק דבר אחד: לנצח את האש.
האסון בכרמל - סיקור מיוחד:
עד ראייה: "ניתן היה למנוע את אסון האוטובוס"
מסע בעקבות קציני המשטרה שנהרגו באסון
2 אחים מעוספיא נעצרו בחשד לגרימת השריפה ברשלנות