שש שנים אחרי, תלמידי כיתה י"ב 1 בתיכון למדעים ואומנויות בקיבוץ כברי חזרו, עם המחנכת בר שיף, למבנה בית הספר. עם כניסתם לכיתה הם הצליחו להיזכר במקומות הישיבה שלהם בשנת הלימודים האחרונה, וגם בשולחן שלצדו ישב חברם לכיתה – גלעד שליט.
התקווה שייזכרו באיזו אנקדוטה שבה מעורב גלעד התפוגגה די מהר, למרות שרובם גדלו איתו מהגן. את הילד הכי מופנם בכיתה לא ניתן היה לחבר לכל סוג של משובת נעורים.
באותו החדר בדיוק צולמה אחת התמונות שליוו מדינת שלמה במשך יותר מחמש שנים וחצי. "החלון שהוא נשען עליו בתמונה, נועם, זה פה?", שאלה המורה – שהצליחה לשחזר את רגעי התיעוד. "הוא ישב לו לבד. כנראה שהייתה כאן השתוללות בכיתה, והוא ישב וצפה".
תמיד צופה מהצד, לא מישיר מבט
אותו הצילום אפיין מאוד את גלעד – שכמעט תמיד צפה בכל מהצד, גם כשעדשת המצלמה קלטה אותו יושב לצדה של המחנכת. המורה תיארה אותו כתלמיד בעל יכולת ביטוי נדירה בכתב, אך לעומת זאת – כביישן שנמנע מלהתבטא בעל פה ולא נהג להישיר מבט לעיני האדם שעמו שוחח.
כך זכור גלעד גם מחוץ לכתלי בית הספר: "בבילויים, גלעד לא היה יוצא אתנו הרבה למסיבות", סיפר נועם רותם – חבר לכיתתו של גלעד. זו אולי הייתה הסיבה שב-2006, שדבר החטיפה נודע, העובדה שדווקא הוא נפל בשבי עוררה שאלות בקרב כל מכריו.
"זה היה פחות מוזר אם היו אומרים לי שזה מישהו אחר", סיפר צעיר שלמד עם גלעד בכיתה. אסף סבו, חבר אחר לספסל הלימודים, סיפר: "כשגלעד נחטף, זה באמת היה הדבר הכי מוזר בעולם. כאילו, מה הקשר בכלל?".
מיהו בעצם החייל המפורסם ביותר בצה"ל?
הפגישה עם אותם הצעירים הייתה ניסיון להבין מי הוא, בעצם, החייל המפורסם ביותר בצה"ל שישוב ארצה ביום שלישי הקרוב וירגש מדינה שלמה. נועם רותם, ידידו של גלעד, לא היה לו חבר נפש. למרות זאת, אחרי שנחטף, הוא אמר שהיה מוכן להתחלף עמו בשבי ותיאר את היחסים ביניהם.
"הקשר עם גלעד היה מאוד מיוחד", הוא סיפר. "הוא לא היה נפתח כל כך, לכן קשה היה להיות חבר נפש שלו. הכרתי אותו טוב מאוד, יחסית לאיך שאנשים אחרים, שהוא לא כל כך דיבר איתם, הכירו אותו. הרגשתי שלא מגיע לו הדבר הזה". ביום שלישי, אם הכל יתקדם לפי התכנית, ישב אותו אדם להיות חלק מהנוף במצפה הילה ובקרב חבריו ומכריו.