כתבי אישום בכפוף לשימוע: פרקליטות המדינה פרסמה היום (חמישי) כי החליטה בתיק הצוללת וכלי השיט (פרשת 3000) להעמיד לדין בכפוף לשימוע את החשודים המרכזיים בגין שורה על עבירות שונות. בכך, אימץ פרקליט המדינה שי ניצן את המלצת פרקליטות מיסוי-וכלכלה והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים).
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בפרקליטות ציינו כי לגבי החשודים הנוספים בתיק, תתקבל החלטה בנפרד. על פי כתב החשדות של הפרקליטות, אלו החשדות המרכזיים בפרשה וכך התנהלו החשודים:
עסקאות כלי השיט
במשך השנים, רכשה ישראל מהמספנות שבשליטת תאגיד "טיסנקרופ" חמש צוללות. לישראל ניתנה אופציה לרכוש בעתיד צוללת נוספת - שישית במספר - במחיר שנקבע מראש. באפריל 2011 אישרה ועדת שרים אישור עקרוני למימוש האופציה לרכש הצוללת הנוספת, וכעבור כשנה חתמה ישראל על חוזה מול התאגיד למימוש האופציה. במקביל, נחתם הסכם עם התאגיד בנוגע לעריכת "מחקר היתכנות לצוללות 9-7".
בשנת 2015 החלה המל"ל (המועצה לבטחון לאומי) בפעילות מואצת לצורך בחינת האפשרות לרכש צוללות 9-7. באוקטובר 2016 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני לרכוש את הצוללות, ולאחר מכן הושגו הסכמות בין ממשלות ישראל לגרמניה על כל פרטי מזכר ההבנות בנוגע לרכש הצוללות הללו. במקביל, במאי 2015 נחתם חוזה בין מדינת ישראל לתאגיד לרכישת 4 ספינות מגן.
יחסי השוחד בין גנור לבין בר יוסף ומרום
על פי כתבי החשדות, בין גנור לבר-יוסף היו יחסי היכרות על רקע שירותם הצבאי המשותף בחיל הים. לפני שנת 2009, בין גנור למרום לא התקיימה כל מערכת יחסים, פרט להיכרות בסיסית על רקע שירותם הצבאי. בפגישות שקיים בר יוסף עם גנור במהלך שנת 2009, הציע בר יוסף לגנור לפעול יחד על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד בישראל, וזאת תוך שבר-יוסף רצה להפיק לעצמו תועלת כספית מכך. באותה עת שימש ישעיהו (שייקה) ברקת כסוכן התאגיד בישראל, וזאת במשך למעלה מ-20 שנה.
גנור הסכים לרעיון שהעלה בר-יוסף וסמוך לכך, החלו השניים לפעול לצורך קידום המינוי. בהתאם לסיכום בין השניים, נפגש בר-יוסף עם מפקד חיל הים מרום, על מנת לרתום גם אותו לפעול למינויו של גנור כסוכן התאגיד. לתמיכת מרום במינוי גנור הייתה חשיבות מכרעת בשל תפקידו כמפקד חיל הים, בתהליכי הרכש של מערכת הביטחון. בעקבות זאת, נפגשו מרום, גנור ובר יוסף והחלו לקדם את מינויו לסוכן התאגיד. לצורך כך, יזמו בר יוסף ומרום ביקור בישראל של וולטר פרייטג, מנכ"ל המספנות מטעם התאגיד באותה העת, אליה דאגו להביא את גנור. בנוסף, למחרת התקיימה פגישה בלשכת מרום בנוכחות פרייטג ובר יוסף אליה הוזמן גם גנור, שלא היה לו כל מעמד בתאגיד או בחיל הים באותה עת, בעוד ברקת, סוכן התאגיד, לא הורשה להשתתף בפגישה.
במהלך הביקור פעל גנור תוך הסתייעות במרום ובבר-יוסף להפגין בפני פרייטג את קשריו במערכות השלטון הישראליות ובחיל הים, על מנת לקדם את מינויו לתפקיד. בר יוסף דאג, בין היתר, לארגן פגישה בין שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, לבין פרייטג. במהלך הפגישות שקיימו גנור מרום ובר יוסף מראשית שנת 2009 לצורך קידום מועמדותו של גנור כסוכן התאגיד, התגבשו ביניהם הבנה, הסכמה וציפייה לפיה מרום ובר יוסף יקבלו גמול מגנור בעד פעולתם לטובת מינויו כסוכן התאגיד ובעד קידום עסקאות רכש כלי השייט במסגרת תפקידם. לאחר ביקור פרייטג בישראל, ובעקבות מהלכי גנור, מרום ובר-יוסף, החל מו"מ בין גנור לתאגיד - שבסופו מונה לסוכן התאגיד, במקומו של ברקת.
קבלת עמלות בגין העסקאות על ידי גנור
על פי חוזה שנחתם בין גנור לתאגיד ב-2009, גנור היה זכאי לעמלה של 3.7% מכל העסקאות העתידיות לרכש כלי שיט - למעט עסקת הצוללת השישית - שמלכתחילה לא היה זכאי לעמלה בגינה. בהמשך סוכם כי בכל זאת יקבל עמלה בגובה 2% בגין עסקה זו. בהתאם לכך, החל מחודש מאי 2012 קיבל גנור עמלה מהתאגיד בגין תפקידו כסוכן התאגיד בהשלמת עסקת הצוללת השישית ועסקת ספינות המגן, בסך כולל של 10,402,971 אירו. משעה שגנור התמנה לסוכן התאגיד ובשנים שלאחר מכן, פעל גנור בדרכים שונות תוך שימוש בעובדי ציבור שונים על מנת לקדם את עסקיו, תוך הבטחות למתן שוחד וסיכום על מתן שוחד בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם של עובדי הציבור על מנת לקדם ביצוען של עסקאות לרכש כלי שיט בין מדינת ישראל לתאגיד, ובכך להגדיל את רווחיו.
יחסי שוחד בין גנור לבר יוסף
בכל תקופת כהונתו של בר-יוסף במל"ל, הוא הוביל את עיסוק המועצה בנושאי ספינות המגן והצוללות. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, בזמן שפעל במקביל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן התאגיד. מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מהתאגיד. פעולות בר-יוסף לקידום מינוי גנור לסוכן התאגיד ולקידום עסקאות כלי השיט נעשו בעקבות ההבנה, ההסכמה והציפיה שנרקמו ביניהם, לפיה בר יוסף יקבל גמול מגנור בעד פעולות שיבצע הקשורות בתפקידו; ואכן, מנקודת זמן מסוימת, דרש לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת המינוי שלו כנציג התאגיד, ובגין פעילותו לקידום עסקאות רכש כלי השיט במסגרת תפקידו במל"ל.
הפרקליטות הסבירה כי ניסיונותיו של בר-יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו על-ידי שי ברוש, מקורבו של בר יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר-יוסף לבצע עסקאות שונות עם גנור, מהן יפיק טובות הנאה. דרישות השוחד עמדו על מיליוני אירו - שאותם סירב גנור לשלם. לאחר מו"מ, סיכם גנור עם ברוש כי גנור ישלם 120,000 אירו בעד פעולותיו של בר יוסף, וזאת במסווה של חוזה ייעוץ כוזב. בהתאם לסיכום בין גנור לברוש, עד למועד תחילת החקירה, שילם גנור לברוש 420 אלף שקלים עבור פעולות שביצע בר יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור.
התשלומים הללו הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות. ב-2014 בעקבות פגישה בין גנור לברוש ובר-יוסף, ובהתאם להסכמה, החל בר-יוסף לדרוש בעצמו מגנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית. בהמשך, דרש בר-יוסף מגנור תשלום בסך מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן. זאת, נוכח פעולותיו של בר-יוסף במסגרת תפקידו למינוי גנור לסוכן התאגיד ובגין פעולותיו לקידום עסקאות כלי השיט, שבעקבותיהן כאמור קיבל גנור עמלות בגין עסקאות אלו בסך מיליוני אירו. גנור הבהיר לבר-יוסף כי יוכל לשלם לו את התמורה הכספית לה הוא מצפה בדרך של תיווך בעסקאות נדל"ן שגנור יוציא לפועל, עסקאות שבר-יוסף יוכל לקבל מהן דמי תיווך, וזאת ככל שניתן יהיה להציג בכזב את העסקאות כעסקאות תיווך לגיטימיות.
יחסי שוחד בין גנור למרום
על פי כתבי החשדות, התגבשה גם בין גנור למרום הבנה, הסכמה וציפייה, בזמן שמרום כיהן כמפקד חיל הים, לפיה מרום יקבל תגמול מגנור בעד פעולות שיבצע בעבורו כמפקד החיל. ואכן, לאחר שחרורו של מרום מצה"ל, הוא דרש מגנור לשלם לו כספים בעד הפעולות שביצע בתפקידו כמפקד חיל הים לטובת מינוי גנור לסוכן התאגיד בישראל ולטובת קידום העסקאות, כמתת מושחתת. כדי להסוות את המתת, סיכמו השניים כי גנור ייתן את המתת למרום תוך הצגתה בכזב כתשלומים המשולמים בגין העסקת מרום כיועץ עצמאי של גנור. בהתאם לסיכום, החל מאפריל 2014 ועד לנובמבר 2016, העביר גנור למרום, מהחברות שבבעלותו לחברה שבבעלות מרום, מתת של 557 אלף שקלים. בגין המתת הנפיק מרום, באמצעות החברה, חשבוניות כוזבות, לפיהן התשלומים ניתנו כביכול בעד ייעוץ בנושאים שונים.
יחסי שוחד בין גנור לשרן
עוד עולה מכתבי החשדות, כי לפני שנת 2008 ערך בר-יוסף, שהיה מצוי ביחסי עבודה וידידות עם שרן ועם השר שטייניץ, הכרות בין גנור לשרן וב-2009 מונה שרן להיות ראש המטה של השר. גנור ראה בשרן גורם המקורב מאוד לשטייניץ ומי שיכול לסייע בידו בקידום עסקיו. כראש מטה שר האוצר, פעל שרן במסגרת תפקידו לקידום ענייניו העסקיים השונים של גנור, ובראשם - קידום רכש כלי השיט. בין היתר, סייע שרן לגנור לתאם פגישות עם השר שטייניץ שנועדו לקידום העסקאות ועסקיו של גנור, וכן קיים שרן מעת לעת פגישות ושיחות עם גנור בהן העביר לגנור מידע בנוגע להתקדמות העסקאות.
בין גנור לשרן נוצרה הבנה שגנור יתגמל את שרן בעתיד, בעד פעולותיו של שרן לקידום העסקאות והאינטרסים של גנור. בסוף אוקטובר 2012, סיים שרן את תפקידו במשרד האוצר, ושהה בתקופת צינון לפני שהחל בתפקידו החדש בחברת קצא"א. החל מינואר 2013 ועד דצמבר 2014 כיהן שרן כמזכיר חברת קצא"א. החל מספטמבר 2014 היה שרן מועמד לתפקיד מנהל לשכת ראש הממשלה. בדצמבר 2014 החל שרן לכהן בתפקיד זה, ובהמשך מונה לשמש במקביל לתפקיד זה גם כראש הסגל במשרד ראש הממשלה, עד לסוף חודש אוגוסט 2016. במשך תקופת מועמדותו של שרן לכהן בלשכת ראש הממשלה ובמהלך כהונתו בה, פעל גנור מול שרן על מנת לקדם את עסקיו ושרן אכן סייע לו.
באמצע 2013 פנה שרן אל גנור בבקשת תשלום שוחד בעד פעולותיו כרמ"ט שר האוצר לטובת קידום ענייניו. שרן ביקש כי התשלום יועבר אליו דרך אדם שלישי. ואכן, בהוראת גנור מסר עוזרו שיק בסך כ-35 אלף שקל לפקודת מקורב של שרן בעבור שרן. המקורב הפקיד השיק בחשבונו ומסר את מרבית תמורתו במזומן, לרמי טייב, ששימש כעוזרו של השר שטייניץ, עבור שרן. התשלום הוסווה בחשבונית כוזבת בגין ייעוץ משפטי, שלא ניתן.
בנובמבר 2014 העביר גנור סכום נוסף של כ-35 אלף שקל עבור שרן, לבקשת שרן, ועל מנת להסוות את התשלום העביר גנור את התשלום השני לחשבון שבבעלות צחי ליבר, חברו של שרן, וזאת במסווה של שירותי ייעוץ שקיבל כביכול גנור מליבר. באוגוסט 2016 העביר גנור תשלום מתת נוסף בסך כ-58 אלף שקלים לחשבון חברה שבבעלות שותפו של ליבר, על אף שלא קיבל ממנה או מליבר כל שירות. בהמשך, ליבר העביר לשרן את חלק הארי של תשלומי המתת השני והשלישי. גנור שילם לשרן את תשלומי המתת בעד פעולות הקשורות לתפקידיו השונים כרמ"ט שר האוצר וכמנהל לשכת ראש הממשלה, למען קידום עסקאות כלי השיט. את תשלום המתת השני, שילם גנור גם על מנת להטות את שרן למשוא פנים בתפקידו כמנהל לשכת ראש הממשלה.
יחסי השוחד בין גנור לזנדברג
סמוך לשנת 2009 הכיר גנור את זנדברג על רקע רצונו לקשור קשרים עסקיים בישראל, שכן עד אותה עת עיקר פעילותו היה בתחום הנדל"ן באירופה. באוקטובר 2010 התמנה זנדברג לתפקיד יו"ר קרן היסוד. במסגרת תפקידו, קיים זנדברג יחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים ובהם עם מי ששימש באותה עת מנהל לשכת ראש הממשלה, אייל חיימובסקי. גנור היה מעוניין כאמור לקדם את המגעים לצורך קידום רכישת ספינות המגן והיה מעוניין לקבל מידע בנוגע להתקדמות המגעים. לבקשת גנור קבע זנדברג, 3 פגישות בין גנור לחיימובסקי. זנדברג השתתף בפגישות אלו תוך ניצול תפקידו ומעמדו כיו"ר קרן היסוד. בנוסף, ניצל זנדברג את מעמדו וקשריו על מנת לשוחח עם עובדי ציבור אותם הכיר במסגרת תפקידו, על מנת לקבל מידע שנועד לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט.
בין השנים 2016-2012 שילם גנור לזנדברג, ב-7 הזדמנויות שונות, סכום כולל של 103 אלף שקלים כמתת מושחתת בעד פעולות שביצע תוך ניצול מעמדו ותפקידו כיו"ר קרן היסוד, למען קידום ענייני גנור, וכן על מנת להטותו למשוא פנים, על מנת שינצל את תפקידו כיו"ר קרן היסוד, לפעולה למען האינטרסים העסקיים של גנור. גנור רשם את התשלומים בספרי חברה שבבעלותו כהוצאות שהוצאו בייצור הכנסתה של החברה, בהתבסס על חשבוניות כוזבות.
כספי עמלה מבנק קרדיט סוויס
בתחילת 2013, התעניינה קרן המחקר ישראל-גרמניה תאגיד שהוקם על פי חוק לצורך שיתוף פעולה מדעי בין המדינות, באיתור אפיקים להשקעת כספי הקרן, בסך עשרות מיליוני אירו, במוסדות בנקאיים או אפיקי השקעה אחרים. במסגרת תפקידה כמנכ"לית קרן המחקר, ביקשה עתליה רוזנבאום, שהיתה מקורבת לגנור, לאתר בנקים שוועדת ההשקעות של הקרן תבחן אפשרות להשקעה בהם. לצורך כך, פנתה רוזנבאום לגנור שהציע לה לפנות לבנק השוויצרי קרדיט סוויס, ואף תיאם לה פגישה עם נציגיהם וזאת במטרה לקבל עמלת תיווך מרווחי העסקה לה היה זכאי מהבנק. גנור ביקש להימנע מהצגתו כמתווך בעסקה, ולפיכך פנה לשמרון וביקש ממנו לחתום במקומו על העסקה. שמרון נעתר לבקשת גנור וחתם על הסכם התיווך מול הבנק כמתווך, על אף שלא תיווך בעסקה.
עקב כך הבנק העביר לחשבונו של שמרון שני תשלומים בסך 40 אלף דולר ו-100 אלף דולר, כעמלה לפי הסכם התיווך. בשלב ראשון, העביר שמרון לחברה שבבעלות גנור 32 אלף דולר שהם התשלום הראשון, בניכוי עמלה של 20%, ובגין כך הונפקה לו חשבונית בגין "ייעוץ" כביכול.
לפני העברת התשלום השני, החלה בדיקה מקדימה בפרשה זו. שמרון רצה להעביר סך נוסף של 80 אלף דולר לגנור, שהגיעו לו בגין אותו תיווך, בניכוי עמלה בסך 20% דרך בנק דיסקונט - אך בנק זה סירב להעביר הסכום לחשבון נאמנות שפתח שמרון. זאת, משום שתשובותיו של שמרון בנוגע לעילת העברת הכספים לא הניחו את דעת קצינת הציות של הבנק.
לאור סירובו של הבנק, פעלו גנור ושמרון על מנת להעביר את הכספים ישירות מחשבון שמרון בקרדיט סוויס לחשבון חברה שבבעלות גנור בבנק הפועלים. גם בנק הפועלים ביקש מגנור ומשמרון מסמכים שיבהירו את מהות העסקה ביניהם. לפיכך, שמרון וגנור העבירו לבנק מכתבים שהציגו מצגים כוזבים ואלה הביאו לכך שהבנק אישר את ההעברה. בשל כך חשודים גנור ושמרון בעבירה על פי חוק איסור הלבנת הון. גנור ושרן חשודים גם כי פעלו בניגוד להוראות חוק המפלגות במתן תרומות לשר שטייניץ בגובה העולה על המותר בחוק, תוך שימוש באנשי קש.
האלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום מסר בתגובה: "קיבלתי בעצב ובכאב את ההחלטה השגויה של פרקליט המדינה על הגשת כתב האישום נגדי. אני מכבד את רשויות החוק בישראל, אך סבור כי כתב החשדות מופרך מן היסוד. אני מכיר את העובדות ובטוח בחפותי. בכוונתי להיאבק ולהוכיח לכל פקודיי ב-40 שנות שירותי הצבאי, ולכל עם ישראל כי לא נפל רבב במעשיי. אני בטוח כי לאחר שימוע, תשתנה ההחלטה ולא יוגש כתב אישום כנגדי".
עו"ד ציון אמיר שמייצג את אלוף (במיל') אליעזר מרום אמר בתגובה לחדשות 12: "אנו סבורים כי האישום נגדו לא מוצדק. ככל שנחליט, אם נחליט, ללכת לשימוע נעשה כל שניתן לשכנע את הפרקליטות שלא להעמידו לדין. ברור לחלוטין שהוא עדיין עומד על חפותו והדברים יוכחו כאור השמש בצהריי היום".
עו"ד דוד שמרון בתגובה להחלטה להעמידו לדין: "קיבלתי עכשיו את כתב החשדות ועיינתי בו. אין בו צוללות. אין בו שוחד. אין בו מרמה. ובכל זאת מה יש בו? עבירה טכנית המתוארת באופן פומפוזי תוך טעויות ניכרות בעובדות, ועל כן בשימוע שייערך גם היא תוסר מסדר היום".
עו"ד עמית חדד ונועה מילשטיין ממשרד חדד, רוט, שנהר ושות' המייצגים את עו"ד דוד שמרון בתגובה:
"הודעת הפרקליטות היום משקפת את מה שידענו וטענו מתחילת הדרך – לא נפל רבב בהתנהלותו של דוד בפרשה שכונתה בתקשורת "פרשת הצוללות". דוד פעל לאורך כל שנות הקריירה שלו בצורה עניינית, מקצועית ובהתאם לדין כאשר עומדים לזכותו ולצידו כישוריו בלבד. כך הוא עשה תמיד וכך הוא ימשיך לעשות.
אנו בטוחים בצידקתו של דוד ואנו מקווים שלאחר שנפרוס את טיעוננו ונציג לפרקליטות את העובדות כהווייתן – גם כתב החשדות המינימלי שהועבר לעיוננו היום, שעניינו בחשד לביצוע עבירה שאין לה כל קשר ל"פרשת הצוללות", ייסגר. דוד יכול היום לחזור לחייו ולהתחיל לשקם את שמו הטוב שנפגע בשל אירועים שהיום גם הפרקליטות קבעה, ובצדק, שאין להם כל קשר לדוד".
עו"ד ירון קוסטליץ המייצג את מר מודי זנדברג מסר כי: "מטבע הדברים הצטערנו לקבל את הזימון לשימוע, שכן סברנו שיש מקום לסגור את התיק עוד בסיומו של שלב החקירה. אנחנו מאמינים שנצליח לשכנע את הפרקליטות בשימוע, כי יש מקום לסגור את התיק".