דרמה משפטית: היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר היום (רביעי) בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ כי הכנסת פעלה בחוסר סמכות כשהעניקה חסינות לח"כ חיים כץ מהעמדה לדין בעבירה מתחום טוהר המידות, ולכן יש לבטלה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לפי עמדת היועמ"ש, "המלצת ועדת הכנסת להעניק לח"כ כץ חסינות היא בטלה וחסרת תוקף, ולכל הפחות יש להורות על ביטולה, כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות, כמו גם תוך אי-סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת, מתן משקל בלתי ראוי לשיקולים בלתי רלוונטיים, ואי-מתן משקל ראוי לשיקולים רלוונטיים".
התנועה לאיכות השלטון בירכה על חוות דעתו של היועמ"ש: "אנו מברכים על עמדתו החדה והנחרצת של היועץ המשפטי לממשלה, ומקווים שבית המשפט הנכבד יאמץ את העתירה של התנועה ואת עמדת היועמ"ש במלואן. עבירות חמורות מתחום טוהר המידות וניגוד העניינים, שנעשו תוך שימוש במעמד חבר הכנסת, הן לא עבירות שהכנסת יכולה להכשיר בחסות רוב קואליציוני. אוי ואבוי לנו אם הכנסת תהפוך את עצמה לעיר מקלט בה יכולים להסתתר אלו המבקשים לחמוק מאימת החוק".
מקורבים לחיים כץ מסרו בתגובה: "אם חסינות חברי הכנסת לא תקפה על פעולות שמטיבות עם הציבור יש לבטל לגמרי את חוק החסינות. חיים כץ פעל במסגרת עבודתו, במטרה למנוע תספורות שביצעו בעלי הון בכספי החסכון של אזרחי ישראל. החוק שחוקק לפני כעשור, הוכיח את עצמו ובלם פגיעה בכספי המשקיעים והחוסכים בקרנות הפנסיה. כתב האישום נולד מחוסר הבנה בעבודת המחוקק, הטענה שלחברי הכנסת אין סמכות להעניק חסינות היא סטירה לסמכות הכנסת".
בפברואר אישרה הכנסת את בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ ברוב של 62 ח"כים מול 43 מתנגדים. שבועיים קודם לכן אושרה בקשת החסינות של כץ בוועדת הכנסת ברוב של 16 בעד מול 10 מתנגדים, זאת בתום דיון סוער במיוחד במהלכו הפנה כץ האשמות קשות כלפי היועמ"ש מנדלבליט.
בפנייתו ליו"ר ועדת הכנסת דאז, ח"כ אבי ניסנקורן, האשים כץ את היועץ שהמליץ על הגשת כתב האישום נגדו כי פגע בו פגיעה קשה: "זו פגיעה שאתה לא מבין ואתה רוצה שאני אשתוק?! אני בסך הכל בן אדם. כלום מעבר לזה. אני בן אדם ישר ולא שיקרתי בחיים שלי. מילה שלי זו מילה. בחיים לא שיקרתי".
האישום שמיוחס לכץ קשור לעבודתו הפרלמנטרית וחברותו בוועדת הרווחה, אליה הביא את יועצו הפיננסי כמומחה מבלי לחשוף את הקשר בין השניים. מנדלבליט הודיע בזמנו ליו"ר הכנסת כי יש לדחות את בקשת החסינות של ח"כ כץ בנימוק שלא מתקיימת לגביו "אף אחת מארבע העילות המפורטות בחוק חסינות חברי הכנסת".
"המעשים המפורטים בכתב האישום בעניינו של ח"כ כץ הם חריגים ביותר בנסיבותיהם ואינם תואמים את דרכי העבודה המקובלות בכנסת", כתב היועמ"ש ליו"ר הכנסת טרם הדיון בבקשת החסינות. "על כן, קיים שוני משמעותי בין מקרה זה לבין מקרים אחרים של קידום חקיקה ע"י חברי כנסת, כמפורט בעמדה".
לפי כתב האישום שהוגש נגד כץ, במקביל לכהונתו כחבר כנסת, הוא שימש גם כיו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. מתוקף תפקידו, היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים בעלי היבט ציבוריים. במקביל, השר כץ היה מושקע במיליוני שקלים בשוק ההשקעות ותיק ההשקעות שלו גדל משמעותית באותה תקופה.
עם השנים, התפתחה בין כץ לבן ארי, יועץ השקעות מנוסה, מערכת יחסים שהפכה לקשר חברי קרוב ביותר, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים. במסגרת זו השר כץ עמד על הפוטנציאל הרב הגלום במיומנותו הגבוהה של בן-ארי בהפקת רווחים כתוצאה מהמסחר בשוק ההון ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך עבורו.
על פי האישום, בשנת 2010, ביוזמתו של בן ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית מטעמו שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח רגילים יקדימו את בעלי השליטה בחברות.