היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שוקל להעמיד לדין את השר יעקב ליצמן בגין עבירות של שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים, ולהגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע בשתי פרשות שונות - כך הודיעה היום (חמישי) הפרקליטות לאנשיו של השר. על פי הודעת הפרקליטות, ליצמן "ניצל לכאורה את מעמדו ואת כוחו השלטוני בהיותו סגן שר הבריאות, כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים משיקולים זרים ונגד האינטרסים שעליהם הוא מופקד". סעיף השוחד שעליו המליצה המשטרה נמחק מהאישום בשלב זה.
פרשת מלכה לייפר
הפרשה הראשונה נוגעת להליך הסגרתה של מלכה לייפר לאוסטרליה. לפי כתב החשדות, בעקבות פניות מטעמה של לייפר במהלך שנת 2015 שנועדו להראות כי אינה כשירה לעמוד לדין, פעל ליצמן באופן פסול במטרה להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי בירושלים, ולגרום לכך שיחזור בו מעמדתו וישנה את חוות הדעת שמסר באשר למצבה הנפשי של לייפר - ובכך לקבוע שאינה בת הסגרה.
בפעולות אלה, לצד פעולות נוספות המתוארות בכתב החשדות, ניצל לכאורה ליצמן את תפקידו הציבורי ואת משרתו כדי להשפיע על עובד ציבור הכפוף לו במטרה שיחזור בו מחוות דעתו המקצועית שנתן כמומחה בתחום בריאות הנפש. בכך, פעל לכאורה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין מתוך שיקולים זרים, ולכאורה עבר עבירה של מרמה והפרת אמונים.
מארגון "מגן", שליווה את נפגעותיה של מלכה לייפר, נמסר בתגובה על החלטת היועמ"ש: "אנו מברכים על ההחלטה להעמיד לדין את השר ליצמן. אנו מקווים שהמסר שיוצא היום מלשכת היועמ"ש, שמזכיר שהתערבות של בעלי כוח ושררה לטובת עברייני מין היא פסולה ומהווה עבירה על החוק, יהדהד היטב וימנע התערבויות שכאלו בעתיד".
פרשת מסעדת "בית ישראל"
הפרשה השנייה שבה חשוד ליצמן קשורה למסעדה "בית ישראל". ב-2015 קבע משרד הבריאות שעל בית העסק להפסיק לייצר סלטים ולמכור אותם, וכמו כן נאסר עליו למכור מוצרי מזון נוספים בשל ליקויים תברואתיים חמורים שנתגלו ובשל מקרי תחלואה של סועדים. על פי החשד, השר ליצמן, שנהג לקנות מוצרים במקום מדי שבוע והיה מיודד עם הבעלים, ניסה לסייע לו להפעיל את העסק ללא ההגבלות שהוטלו עליו.
לשם כך הורה ליצמן לזמן את הדרג המקצועי במשרדו לפגישה בבית העסק, במטרה להשפיע על מחלקת המזון המחוזית לשנות את החלטתה ולהסיר את ההגבלות שהוטלו על "בית ישראל". במהלך הפגישה, הבהירו העובדים כי הסרת ההגבלות עלולה להוות סכנה לציבור עקבתנאי התברואה הירודים במקום, אך ליצמן הבהיר להם עליהם לשנות את ההחלטה באופן שיטיב עם בעל העסק. גם כאן פעל ליצמן משיקולים זרים וניצל את מעמדו וכוחו כדי לקדם אינטרסים כספיים של מקורבו, ובניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי.