חודש בדיוק אחרי שי' דקר למוות את בנו בן ה-14 בביתם שבקריית גת, אם המשפחה מתראיינת לראשונה ומספרת בכנות לב על ההתמודדות המורכבת עם המקרה הטראגי. בין היתר, מנסה רבקה (שם בדוי) לנסות ולעכל את העובדה המצערת שבעלה, אב מסור לשישה ילדים, איש עסקים אהוד בקהילה שמעולם לא הרים יד על איש, דקר למוות את בנם הבכור והאהוב. ובמקביל, מנסה להתאבל על בנה שנרצח ללא כל סיבה נראית לעין. אני חושבת שמה שהוא (בנה הבכור) היה רוצה זה פחות להתאבל, יותר להסתכל על העתיד ולבנות את עצמנו כרגע מהשבר הנורא הזה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
את רבקה אנו פוגשים בווילה רחבת ידיים שאליה עברה המשפחה רק לפני שנה וחצי, אחרי שנים של תכנונים קפדניים של כל פינה בבית. עם המעבר הרגישו שהגיעו אל המנוחה והנחלה - עד שהכול התהפך. "אין פה שבב של סיבה", היא אומרת בקול חנוק. "זה האבסורד".
הטרגדיה של רבקה שאיבדה בן ולמעשה גם בעל, איומה עוד יותר כשמבינים שנורות האזהרה דלקו כל הזמן. הכול התחיל דווקא מהניסיון של בעלה למצוא שקט ואיזון נפשי. "הוא הרגיש שיש לו כמו איזה משהו שיושב לו פה שאומר לו: 'תעשה, תעשה, תעשה'. הוא טיפוס פרפקציוניסט, ברמה שהוא לא... אם יש לו דברים לא סגורים בעבודה אז הוא לא נרדם בלילות. והוא הרגיש שזה פשוט מנהל אותו ולא באמת נותן לו את השלווה ואת האיזון שהוא צריך בחיים, וזה באמת הוביל אותו למקום הזה שהוא מחפש את השקט, שהוא יכול לישון גם אם דברים לא מסודרים עד הסוף".
רבקה מספרת על מצוקה נפשית נוספת שליוותה את י', בעלה, כשסכסוך עבודה שהגיע לבית המשפט נהג להטריד אותו במשך שנים. "זה נורא ניהל אותו. זה גם אחד הדברים שהביאו אותו לחפש את הרוגע ואת השלווה".
למעשה בשלב זה י' חיפש מישהו שיעזור לו לצאת מסערת הרגשות שאליה נקלע, ובאחד הימים סיפר לרבקה שקיבל המלצה מחבר על מטפל, אדם שמוכר בגוש עציון, ששם הוא גר, גם כזמר. כשי' סיפר לרבקה על המטפל, היא שאלה אותו מי זה ואיך הוא מכיר אותו, הוא בתגובה אמר לה: "כן, אנשים שאמרו לי שהוא מטפל בתרופות טבעיות ומגיע בדיוק לנקודות הכי עמוקות שאני צריך אליהן, ואז הוא מרפא את הכול, והכול... ובדיוק מה שאני רוצה לסדר, זה יסתדר".
"אמרו לאב שהוא מטפל נהדר ועזר להרבה אנשים להגיע לשלווה, הדבר האחרון שיעבור לך בראש זה שהוא ייתן לך סמים מסוכנים"
בכתב האישום שהוגש נגד המטפל, נכתב כי הוא נהג לקחת את האנשים שפונים אליו לעזרה למה שהוא כינה 'מסע רוחני' הכולל נטילת כדור MDMA שעשוי מסם מסוכן שגורם להזיות. עורך הדין יהודה פריד שמייצג את האב החשוד מסביר כי האב לא ידע כי הוא נוטל סמים: "אמרו לאב שהוא מטפל נהדר ועזר להרבה אנשים להגיע לשלווה, הדבר האחרון שיעבור לך בראש זה שהוא ייתן לך סמים מסוכנים".
בתחילת מרץ, 17 יום לפני הרצח, י' הגיע למטפל למפגש אחד וממנו חזר אדם שונה. "הוא סיפר שהוא הביא לו תרופה טבעית", שחזרה רבקה. "ובאמת בימים האלה הוא היה נורא קיצוני לפה ולפה. הוא היה, מצד אחד, הרבה פעמים מופנם ובסוג של דיכאון קל כזה, ומצד שני, היו לו הרבה התפרצויות של בכי. הוא אמר לי שזה הטיפול, שבהתחלה הוא נורא עוצמתי ומגיע לשיא שלו, ולאט לאט זה מתאזן וזה לוקח זמן. לכן גם נתתי את הזמן הזה".
לא רק שהמצב של י' לא השתפר, הוא הלך והידרדר. לפני חודש בדיוק, כשי' הבין שהוא מאבד שליטה, התקשר לאותו אדם המכנה עצמו מטפל והוא שלח לו לינק לפסיכיאטר. אבל גם הפסיכיאטר שי' הפנה אליו לא שמע את פעמוני האזהרה. "הפסיכיאטר אמר לו: 'אין לי זמן עכשיו, תפנה אליי בזמן שהקליניקה שלי עובדת, עוד שבוע, עוד שבועיים, לך תדע'", אומר לנו עו"ד פריד.
בצעד אחרון של ייאוש, י' פנה לרב הקהילה. יום לאחר הרצח, סיפר אותו הרב כי י' שיתף אותו ב'טיפול המוזר' שהוא עבר: "זה גרם לו לכל מיני בעיות שהוא שומע קולות והוא רוצה ללכת לעזרה. אני אמרתי לו 'אתה חייב מיד להרגיע את עצמך. תנשום עמוק, איך אומרים? תגיד תהילים אבל לא... אסור לך להמשיך עם הדבר הזה".
"אני מתאר לעצמי שהרב רצה בטובתו", הסביר עו"ד פריד. "הוא הרגיע אותו, הוא חשב שיכולת ההשפעה הרוחנית שלו תספיק. הוא אפילו נותן לו איזה קמע, הבנתי, שישנה את הגורל שלו. קשה לי להיפטר מהמחשבה שאילו גם אותו הרב היה מתקשר לעזרה, היה אומר לפסיכיאטר, לאיש מקצוע: 'תעצרו אותו, הבן-אדם כבר מדווח ממש שהוא מסוכן, שהוא מסוכן לעצמו, שהוא מסוכן לאחרים, תעצרו אותו'. למה לא עצרתם אותו?".
אחרי הביקור אצל הרב י' חזר הביתה ונכנס למשרד שלו שנמצא בקומה התחתונה של הבית. "שמענו אותו שר בקולי קולות, את אותו השיר שוב ושוב מתנגן כמו קלטת, ממש בצרחות", שחזרה רבקה. "דפקתי בדלת, הוא לא פתח. ניסיתי להכניס מפתח, לא הצלחתי כי המפתח שלו היה בתוכו. וזהו. ואחרי איזה חצי שעה, שלושת-רבעי שעה, הוא יוצא והוא אומר לי: 'משיח בא, הנה, משיח בא, הנה, משיח בפתח, בואי, משיח בא'. פשוט נכנס בו איזה שד".
את מה שרבקה מספרת על שאירע לאחר מכן אנחנו לא יכולים לפרסם, מלבד העובדה שב-17 במרץ י' דקר למוות את בנם בן ה-14. "פרח. ילד פרח", אומרת אימו רבקה. "ילד מדהים בכל קנה מידה. המעניין הוא שיש להם את אותן המידות, גם לאבא וגם לבן. מידת הנתינה, מידת הרגישות לכל אחד, להתייחס לאנשים החלשים, לתת בלי חשבון. ההתמדה שהייתה לו, ההתייחסות לכל אחד. זה משהו שלשניהם היה את זה, וזו אבדה ממש גדולה. זה ממש שבר על שבר".
אנו מנסים להבין עם רבקה, כיצד אם שבעלה רצח את בנם המשותף, נשארת חמלה כלפיו גם אחרי המאורע הטראגי הזה. "זה לא הוא. זה לא הוא", היא מסבירה. "אני בטוחה בזה ב-100%. יש אנשים שהם לא מכירים את פרטי המקרה ואז הם אומרים: 'טוב, זה עוד מישהו שמשתמש בהגנה של אי-שפיות זמנית.' מאוד מאוד קל להגיע למקום הזה. זה אפילו מתבקש. אבל אני יכולה להגיד מתוך הטרגדיה - לא. זה לא הבן-אדם, זו לא הסיטואציה, זו לא המשפחה".
רבקה מפגינה כוח וקור רוח שקשה להבין. כאישה מאמינה היא מרגישה שיש לה על מי להישען באובדן הגדול. גם ילדיה מנסים לתמוך בה, נאחזים אף הם באמונה. שאלנו את רבקה מה חמשת ילדיה שואלים אותה לאחר המקרה, היא אומרת: "מתי הם כבר יוכלו לראות את אבא? האם טוב לבן שלי למעלה בשמיים? יש להם המון געגוע אליו".
האם יש לרבקה כעס כלפי בעלה על המעשה הנורא שעשה? על כך שהותיר אותה במצב הקשה הנוכחי? על כך שלקח ממנה את הדבר שהכי יקר לאמא? "אין לי כעס על בעלי, אין לי כעס. כי אני יודעת שזה לא הוא. יש לי רחמים עליו, מאוד מאוד גדולים, על השבר שהוא נמצא בו, על המקום, שהוא לא מאמין שזה הוא. יש לי כעס על המטפל. יש לי כעס מאוד מאוד גדול על המטפל. על הצורה, על השרלטנות שהייתה פה".
"אני מאוד מאוד כאובה. יש חלל שאני לא יודעת אם הוא יוכל להתמלא באיזושהי דרך. כרגע אני במקום של אבל, ומנסה לראות איך אפשר... כן להמשיך הלאה, למרות הכול".