היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט להגיש היום (שלישי) כתב אישום נגד חבר הכנסת חיים כץ. זאת, לאחר שהודיע האחרון ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת שאין בכוונתו לבקש חסינות מפני העמדה לדין פלילי. את ההתקדמות במגעים שהגיעו להסדר הטיעון שפורסם היום חשפנו לפני חודשיים ב-N12, לאחר שדיווחנו על האולטימטום שהציב היועמ"ש לכץ סביב סוגיית החסינות שלו.
לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן
כתב האישום שהוגש במסגרת הסדר טיעון לבית המשפט השלום בראשון-לציון מייחס לכץ עבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים: מכתב האישום עולה כי כץ, שעמד בתקופה הזאת בראש ועדת הרווחה של הכנסת, זימן אליה את סוחר שוק ההון מוטי בן-ארי כ"מומחה לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים" - אך לא גילה לחברי הוועדה מידע על קשריו האישיים והכלכליים עם בן-ארי ועל האינטרס הכלכלי של בן-ארי בקידום החוק.
את ההחלטה להאשים את כץ קיבל היועמ"ש לפני כשנתיים בגין עבירת מרמה והפרת אמונים, אך הכנסת קבעה שעומדת לכץ חסינות בפני העמדה לדין פלילי. במסגרת המגעים להסדר טיעון הוסכם שכץ יודה ויורשע בכתב האישום שהוגש, ושהצדדים יעתרו במשותף לכך שייגזר עליו עונש של קנס כספי ומאסר על תנאי. תיק חקירה אחר, שבו נחקר כץ כחשוד שעניינו אי-תשלום מס כדין, נגנז בשל שיקולים ראייתיים.
חיים כץ הגיב לכתב האישום ומסר: "בכל 22 שנות כהונתי בכנסת, פעלתי אך ורק לטובת אזרחי ישראל. בין היתר חוקקתי למעלה מ-180 חוקים חברתיים ומאות תקנות. לפני כעשור, כחלק מהתמודדות עם תופעת ה"תספורות" במשק, קידמתי את תיקון 44 לחוק ניירות ערך".
"לוקח אחריות - התהליך הוא העונש"
"לאחר שהבאנו את הדברים במלואם בפני היועץ המשפטי לממשלה, הוא הכיר בכך שהתיקון נעשה במטרה להיטיב עם הציבור הרחב, שלא היה כל דופי בעצם קידומו בכנסת ובכך שלא צמח לי רווח אישי", הוסיף כץ שמיוצג על ידי עורכי הדין נוית נגב, יאנה פוגל סלוצניק ותובל בוך ממשרד שינמן נגב ניב.
"האישום נגדי הוא לגבי המידע שהיה עלי להביא בנסיבות העניין בפני חברי הוועדה בכנסת", סיכם את תגובתו, "אני לוקח על כך אחריות מלאה. בחמש השנים האחרונות שילמתי מחיר אישי וציבורי יקר, כי התהליך הוא העונש, ומצאתי לנכון להגיע להסדר ולשים את הפרשה מאחורי".
בתנועה לטוהר המידות כינו את ההסדר "תמוה". מנכ"ל התנועה, עו"ד עומר מקייס, אמר כי "מצער שבדיוק כפי שקרה בעניינים של חברי הכנסת דרעי וליצמן, שוב נדרשה עתירה של התנועה לטוהר המידות לבג"ץ כדי לגרום ליועמ"ש לקבל הכרעות בתיקים פליליים של אישי ציבור בכירים. לא ניתן לקבל מציאות בה תיקים חמורים אלה, אשר עצם החשד בהם פוגע באמון הציבור במערכת השלטונית, ימתינו שנים רבות עד להכרעה בהם".