עד המדינה ניר חפץ ממשיך למסור את עדותו במסגרת משפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, כאשר היום (שני) מתרכז הדיון בתיקים 1000 ו-2000. חפץ אמר כי לא היה ידוע לו בזמן אמת על קבלת המתנות מארנון מילצ'ן וציין את האיבה העזה בין בני הזוג נתניהו לנוני מוזס: כמעט כל פעולה שמערערת את השלטון שלו הוא מייחס למוזס. מעבר לכך, אמר חפץ כי נושא הסיקור מעולם לא נתפס על ידי איזה פוליטיקאי כמשהו מהעולמות הפליליים.פרקליטו של נתניהו, עוד עמית חדד, שאל: למרות כל הזמן שבילית עם רהמ והיית בבלפור ושוחחת עם מילצ'ן, אין לך שום ידיעה על מתנות?, חפץ השיב: שום ידיעה. חדד: לא היה ידוע לך בזמן אמת על מתנות שפאקר נתן למשפחת נתניהו?, חפץ: למעט משהו שולי, 10 כרטיסים להופעה של מריה קארי, חדד: זה לא בכתב האישום.סיקור עדות חפץ במשפט נתניהו ב-N12:חפץ: שרה נתניהו הייתה מעורבת במינוי פילבר>> חפץ: הקושי שלי לחתום על עסקת עד המדינה: שרה נתניהו>> חפץ: דוח המבקר על בלפור נתפס כמשהו שיכריע את הבחירות>> חפץ: יאיר השתלט לחלוטין על ההסברה, חשבתי שהוא גורם נזק אדיר למדינה >> חפץ: מלכתחילה לא היה לי אמון בחקירה >>עם זאת, חפץ לא חזר בו לחלוטין מעדותו הקודמת לפיה נתניהו ידע שהוא מסתובב באזורים פליליים בנושא תיק 1000, אך ציין כי לא התכוון לדברים שמופיעים בכתב האישום. חדד: כשאמרת שנתניהו ידע שהוא 'מסתובב באזורים הפליליים' לא התכוונת למה שבכתב האישום?, חפץ: נכון. גם לא התכוונתי לצהוב, אלה דברים אמיתיים.הפרסומים נפלו על קרקע מאוד מוצדקת, הז'אנר של פרשת 1,000 זה קצה הקרחון, הוסיף חפץ לאחר מכן. עוד חדד: אל תשאיר את זה ככה - פרשה 1,000 היא פריט בכתב האישום, מישהו יכול לחשוב בטעות שאתה יודע להגיד משהו רלוונטי למילצ'ן או פאקר. חפץ השיב: לא.הייתי עד למערכת היחסים בין שרה למילצ'ן והעדתי שכשהיא אוהבת מישהו זה עד הסוף, טיפוס יצרי וחם, המשיך חפץ בדבריו. יש יחסים פמיליאריים באותה תקופה, וכמות אינטראקציות בשבוע שיכולה להגיע לעשרות. גם היא וגם בעלה מכנים אותו 'ארנון', לא מילצ'ן. חדד: ואמרת שהוא (נתניהו) לא זוכר חסד נעורים למי שעשו לו טובות. חפץ: מאוד פונקציונלי להשגת מטרות, שכלתן.עוד עמית חדד: יש את הספר של עמית סגל, לא יודע אם יצא לך לקרוא. הוא מספר על פגישה שלו עם נתניהו ואז נתניהו שואל את אקוניס אם אפשר לסמוך על סגל ואקוניס אמר לו שכן. ואז נתניהו לא גילה סוד, אלא שלף סיגר עבה, קצץ והצית. זו הייתה התפיסה - לא מעשנים ליד מי שלא סומכים עליו.בהמשך חדד שאל על הפטור ממס לתושבים חוזרים: ב-2009 כששטייניץ שר אוצר וגפני יור ועדת הכספים... חפץ: אם הוא (נתניהו) היה רוצה להעביר, הוא לא היה צריך להשקיע בזה יותר מ-5 דקות חדד: וזה לא קרה.לאחר מכן, התמקד עוד חדד בנושא התקשורת, וחפץ אמר כי נתניהו רצה לעשות שינויים בתקשורת מתוך רצון להביא גיוון. זה בער בו מבפנים מתוך תחושת צדק אמיתית, ולא מתוך כלי ציני לשפר את מעמדו, אמר. עוד חדד: אמרת שהיית חריג בנוף של התקשורת, אז בוודאי היית חריג בנוף של 'ידיעות אחרונות', חפץ: אם היית שם קלפי ב'ידיעות אחרונות' הוא (נתניהו) לא היה מקבל אפילו אחוז מהקולות.חפץ סיפר כי המטרה שלו מול 'ידיעות אחרונות' היתה להשיג שקט במתיחות עם העיתון: השיחה (עם מילצ'ן) עוסקת בהרגעת הרוחות. הוא הוסיף כי מילצ'ן נוהג להציג את עצמו כאחד שבא להציל את העולם ומאחורי זה מסתתרים אינטרסים עסקיים, זה הז'רגון. הוא לא סתם נעשה מיליארדר.נתניהו תופס שהאופוזיציה האמיתית היא מוזסלקראת המעבר מהדיון בתיק 1000 לדיון בתיק 2000, הגיע מול 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס לאולם בית המשפט. עוד חדד: הכרת את הדעה של מר מוזס על נתניהו?, חפץ: יכולתי להתרשם. האם ישבתי מול ארנון מוזס והוא אמר לי מה דעתו על נתניהו חוץ מזה שהוא לא מאמין לאף מילה שיוצאת מהפה של נתניהו? לא. חדד: לזה התכוונתי, חפץ: את זה שמעתי מפיו.עוד חדד: אין יחסי אהבה גדולים, אפילו איבה. חפץ: האיבה מהצד של נתניהו פי 1,000 יותר, ממדים מפלצתיים. צד אחד סולד, אולי אפילו מתעב את נתניהו, אבל הצד השני הוא בעוצמות שקשה לתאר במילים. זר לא יבין זאת. חפץ הוסיף כי נתניהו תופס שהאופוזיציה האמיתית לשלטון שלו היא ארנון מוזס. לדבריו, כמעט כל פעולה, כולל הפיטורים של לבני ולפיד, כמעט כל פעולה שמערערת את השלטון שלו הוא מייחס למוזס.חפץ הוסיף כי נתניהו בטוח שכל מילה שנכתבת בידיעות עובר עליה נוני מוזס. ניסיתי להסביר שאין לו אפילו מחשב בחדר. כל ידיעה של רביב דרוקר או בן כספית הוא היה אומר לי שנוני משלם להם בשרשור. כבר הפסקתי להתווכח עם זה, זה בלתי אפשרי. הוא הבהיר כי אותה הנחת מוצא לגבי מוזס קיימת גם אצל בנו ואשתו: הם בטוחים בזה. זה מקובע כאמת מוחלטת. עוד אמר חפץ כי כשעולה השם של מוזס - זה דר ג'קיל ומיסטר הייד. הייתי יוצא מהחדר כדי לא להיות נוכח.בהמשך עדותו טען חפץ כי נתניהו רצה שיאיים על מוזס בשמו. הוא (נתניהו) רצה שאעביר איומים על מוזס, שלא כדאי להתעסק עם ראש ממשלה. לא העברתי את האיומים. לאחר מכן סייג, והבהיר שנתניהו לא ביקש, אלא שהוא הבין ממנו שזה מה שנתניהו רוצה. חפץ דיבר על הצעת חוק שנועדה למנוע מאזרח זר להיות בעל שליטה בעיתון, וטען כי נתניהו חשב שמי שמקדם את החוק הוא נוני מוזס. זו הייתה התודעה שלו. נתניהו היה משוכנע שמי שמניע את החוק באמצעות לוביסטים וחכים שסרים למרותו - זה מוזס. עוד חדד מראה את רשימת מציעי החוק. בינהם - מירי רגב. היא מהליכוד, והליכוד קיבל יחס טוב מישראל היום. לכן זה דבר כמעט לא טבעי, לא נורמלי למצוא חכ מהליכוד שמגיש הצעת חוק שמשמעותה לסגור עיתון שתומך במפלגה שלו. חפץ צוחק: מה אתה רוצה שאענה? מירי רגב..., חדד: תכף אראה לך למה היא תמכה. חפץ: הייתי עורך שבעה ימים כשהייתה לה כתבת שער אצלי, אתה לא צריך להגיד לי. היו לה יחסים טובים עם העיתון. מוזס לא היה מעורב בכתבת השער (כשהיא פרשה מהצבא ועברה לפוליטיקה), אבל העורך כן. בשנותיי בתקשורת ראיתי תופעות מהסוג הזה, לאו דווקא בקבוצת ידיעות, הייתי גם במעריב - המקח וממכר שאני אתמוך באג'נדה או אינטרס, ובתמורה אקבל סיקור חיובי, הוסיף חפץ. זו תופעה רחבה שנתקלתי בה כעורך הרבה פעמים. עוד חדד שאל אם היה חשש שחכים מהקואליציה יתמכו בחוק ישראל היום? חפץ השיב: השיחות בבלפור היו שאם יעבור החוק, הוא מאבד שליטה על הקואליציה ולמעשה מר מוזס מנהל את הקואליציה במקומו. חפץ הוסיף כי כל נושא הסיקור מעולם לא נתפס על ידי איזה פוליטיקאי כמשהו מהעולמות הפליליים. כלי התקשורת שדחפו את הנוסחה הזאת ב-4,000 עשו את זה בעצמם השכם והערב. עוד חדד הסיק כי ברור שלא חשבת על סיטואציה של שוחד וסיקור. חפץ השיב: לא עלה על דעתי, אף אחד לא חלם את זה. תינוק שבקע לעולם לראשונה באוקטובר 2015, כשמישהו החליט לתדרך עיתונאי. בנימין נתניהו שבאמת, מספר אינסופי של פעמים התלונן באוזניי על כך שהסיקור בידיעות כל כך שלילי, נניח שהוא היה מקבל כמה חודשים של חסד, זו טיפה בים. איך זה יכול להיות שוחד?, תהה חפץ. התחלה של התחלה של איזון. לכן זה ממש מופרך לחשוב שהוא חשב באותה עת שזו נוסחה של שוחד. הוא הוסיף כי גם שרה הייתה אומרת פעמים רבות שכדי לתקן את הסיקור השלילי - זה צריך להיות לאורך זמן. אפילו מר מוזס, אין לו יכולת להפוך ביום אחד את העיתון לחיובי, המשיך חפץ בדבריו. הוא יכול להשפיע, אדם שכל כך מרכזי במערכת, אבל זה תהליכים איטיים, מדורגים, ניואנסים. להפוך ל'ישראל היום 2' לא היה קורה גם עוד 400 שנה, הבהיר.