השוטר שמואשם שירה וגרם למותו של סלומון טקה ז"ל העיד היום (רביעי) לראשונה בבית המשפט השלום בחיפה וסיפר על השתלשלות האירועים שהביאו למותו של טקה, טען שלא התכוון כלל לפגוע בו ושיתף כי מאז האירוע הוא ובני משפחתו נמצאים תחת איומים. השוטר סירב לפנות למשפחת טקה שישבה באולם ולהביע את צערו בפניהם.
"היום אני מסופח למטה הארצי, התגייסתי ליחידה המיוחדת של מג"ב וזה מה שאהבתי לעשות כל החיים לעשות משהו מועיל", העיד השוטר ששמו אסור בפרסום ומואשם בגרימת מוות ברשלנות. "מאז האירוע אני חי במציאות קשה, התוצאה מאוד טראגית וזה לא פשוט".
השוטר החל לשחזר את מאורעות אותו יום שהובילו אותו לעימות עם טקה וחבריו ולירי שגרם למותו: "כשטקה הגיע הצגתי תעודת שוטר והרחתי גם ריח של אלכוהול. מהרגע שהוא הגיע הוא לא הפסיק להתערב ולחפש איך לחבל לך בעבודה. אני הבנתי את מקומי והחלטתי ללכת... בהנחה שלא היו עוקבים אחריי ולא מיידים אבנים".
"הם הלכו אחרי מקללים, מצלמים - שומעים בשיחה למוקד 100. לעניות דעתי מי שהיה האחראי להסלמה זה המנוח, עד שהוא לא היה שם - האירוע היה בשליטה. ברגע שהגיע הם הרגישו ש'עכשיו אנחנו מנהלים את האירוע' ואתה מרגיש שהאירוע יוצא משליטה".
השוטר הוסיף: "כל התיאורים בכתב האישום הם כדי להמעיט מהסכנה שהייתי בה. לומר ש'פסעתי לכביש'? אני רצתי. היום אני יודע שהמנוח היה תחת השפעת סמים והנערים תחת השפעת אלכוהול ושכל מה שעניין אותם זה לפגוע בי".
"לא דמיינתי שהוא ייפגע"
על פי כתב האישום, בשלב מסוים השוטר שלף את אקדחו, דרך אותו וכיוון אותו לעבר טקה וחבריו במטרה להרתיעם. לאחר מכן הוא כיוון את אקדחו על האספלט הסמוך לטקה וירה. הקליע שפגע באספלט התפצל, פגע בטקה וגרם למותו.
"לא דמיינתי שהוא ייפגע אפילו מנתז", העיד השוטר. "לא כיוונתי לשם אפילו. אם הוא לא היה נפגע אני לא הייתי פה היום. לא כיוונתי לכיוון שלו – אז איך הוא ייפגע?". לדבריו היה לו מזל: "האירוע עצמו לא היה קל ואף אחד לא כיוון שטקה או מישהו אחר ייפגע - אחד משנינו היה מת באירוע הזה, או הוא או אני".
השוטר המשיך לספר את שאירע וציין כי מיד לאחר האירוע הוא הועבר לבית החולים כרמל שהוא מדמם מהראש לאחר שנזרקו עליו סלעים. לדבריו, כבר בבית החולים הייתה חוקרת מח"ש, ומשם הוא הועבר להמשך חקירה כשהוא כבול "עד שעות הבוקר".
"הייתי חלש ועייף ומסרתי כל מידע שהתבקשתי למסור", סיפר. "אני לא ראש ארגון פשע, אני שוטר שעשה את העבודה שלו. עד שקבעו בסוף שאני משוחרר למעצר בית ומשם נלקחתי לאבו כביר - עד הרגע הזה לא יצרתי קשר עם משפחתי".
"איימו על הבת שלי שיאנסו אותה"
"ברגע שפגשתי את אשתי ואת הילדים זה היה הרגע הקשה ביותר. לא הפסיקו לבכות. הבן שאל 'למה זה קרה לך אבא?', ואז הבן אמר לי: 'אבא, למה צריך ללכת לגן משחקים? בוא נישאר בבית'. הילדה שלי ראתה הכל בפרטי פרטים אפילו דברים שלא שמתי לב אליהם".
"סדר היום השתנה - מקצין משטרה לאדם שמנותק מכל העולם. כל תזוזה שלי שקופה ומדווחת – זה לא קל בכלל. אני עובד מהבית. לא חזרתי לבית שלי מאז האירוע בגלל שהאיומים היו מאוד קשים, הבית שבו גרתי היה חשד שישרפו אותו, הדירה הייתה מאובטחת - ומאז חיפשנו מקום אחר מאובטח לגור בו, מעבר לזה שאיימו עלי, הגיעו לפייסבוק של הבת שלי ואיימו שיאנסו אותה, איימו על משפחתי שהגיעה מחו"ל".
על הטענה כי כל האירוע נגרם כתוצאה מאלימות יתר של המשטרה כלפי בני העדה האתיופית, השיב השוטר: "לטעון טענה כזאת שבגלל צבע עור, כמו שנטען פה בבית המשפט - זה לא נכון בעליל. כשעומד מולי אדם לא מעניין אותי גזע או מין - הוא יקבל את היחס כאדם".