השוטר שעזב את עבודתו לטובת עסק צילום ועריכה עצמאי לאחר שמצא עצמו עובד במשמרות של 20 שעות, ראש משמרת הסיור ששילם מחיר אישי וראש אגף משאבי אנוש שמתריע מפני מחסור אקוטי בשוטרים - אותותיהם של משבר כוח האדם במשטרה מורגשים בשטח. מבט מבפנים: כתבה ראשונה בסדרה.
"הציבור צריך להיות מודאג"
בשבועות האחרונים נפתח בכרמיאל עסק חדש לצילום ועריכה. הבעלים, גיאורגי זלדקין, כבר לא ילד אבל לא מפסיק להתלהב: "אתה פתאום זוכה להערכה, מארחים אותך ומחייכים אליך בכל מקום". ההתרגשות שלו נובעת אולי מהעובדה שבמקום העבודה הקודם שלו הוא היה פחות אהוד בקרב הלקוחות. העייפות היא אולי התכונה שאפיינה אותו יותר מכול בעשור האחרון.
את שירותו הצבאי עשה במג"ב, משם דילג עם הרבה מוטיבציה למשטרה, שירת ביס"מ, עבר לבילוש של תחנה גדולה במגזר הערבי ובחודש נובמבר האחרון הרים ידיים. "אני אוהב את העבודה ואת המקום. תמיד יהיה איזשהו חלק שיישאר אצלי כי זה מקום מדהים. הבעיה היא שהכול הוביל לנקודה שבה זה פשוט לא משתלם. כל פעם נוסף עוד איזשהו פקטור, עד שבאיזשהו שלב אתה אומר: 'די'. לא שווה - לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה משפחתית, לא מבחינה הישגית של לחימה בפשיעה כי עבריינים משתחררים בהסדרי טיעון מצחיקים".
"מצאתי את עצמי עובד משמרות של 20-14 שעות, חוזר הביתה, שם את הראש, נרדם, ומקבל טלפון: 'הקפצה, תגיע",' הוא מספר. יחד עם זלדקין עזבו את תחנת מג'ד אל-כרום שני בלשים נוספים, מתוך 7. "בתור אזרח אני דואג שבלשים כאלה עזבו את העבודה הזו. הציבור צריך להיות מודאג" הדגיש.
הנטישה ההמונית
"אין תחנה שלא תצביע עליה עכשיו ותגיד: 'אין שם פערים'". מתריע ניצב בועז גולדברג, ראש אגף משאבי אנוש במשטרה. "מתחנות מגזר בדרום, בעיירות וברהט, גם תחנת באר שבע, תחנת שרת בתל אביב, כל אגן העיר העתיקה בירושלים ומרחב דוד - אנשים לא מגיעים, זו עבודה קשה, שוחקת של 12 שעות סטטי בעמדה".
ניצב גולדברג הוא כנראה האיש החשוב במשטרה בימים אלו - זה שצריך למנוע את הנטישה ההמונית, לגייס שוטרים חדשים ובעיקר לשכנע את האוצר שתוספת שכר תשנה את המצב. "השכר לא הולם את ההשקעה, בטח לא לשוטרים המתחילים ב-7 השנים הראשונות".
מסכנים את החיים בשביל 9,000 שקלים
רס"ר סרגיי קוטנקוב, בן 34, הוא ראש משמרת סיור, שמשרת כבר 8 שנים בתחנת טייבה. בשבילו, התחנה הזו היא בית שני ודווקא האירועים הבלתי צפויים, הם אלו שגרמו לו להתאהב בה "העבודה פה היא לא שגרתית. זה בא לך מאפס למאה בשניות", הוא מספר. "אני אוהב את העבודה ואת חוסר השגרה מצד אחד, אבל זה קצת קשה מבחינת הבית, אני גרוש פעמיים. שתיהן אומרות שזה בגלל העבודה".
במהלך המשמרת אליה הצטרפנו פגשנו מעוכבים, נהג טנדר שניסה אך נכשל בהימלטות מן המשטרה ועבריין מזדמן – דרך העיניים של קוטנקוב אפשר לראות את המצוקה, ואת השחיקה של השוטרים שנותרו במערכת. תחנת טייבה היא גדולה ונפיצה, עם 22 תקנים פנויים שמחכים שמישהו יבוא - אבל על המציאה הזאת אין הרבה קופצים והשכר לא תמיד מתגמל כראוי. "לא מבחינת השעות, חגים, שבתות. מסכנים את החיים בשביל 9,000 שקלים - אחרי 8 שנים".
מחכים שעתיים לניידת
ומהו המחיר של חוסר כוח האדם במשטרה ושל מיעוט הניידות? תושבי חיפה סובלים מרעשי פיצוצים וירי מאגזוזי מכוניות בשעות הלילה ובעיקר בסופי שבוע. הפניות למוקד המשטרתי נערמות – אך ניידת לא מגיעה לאזור. בשיחה מוקלטת נשמע אחד התושבים מתחנן "אני שעתיים מחכה כבר לניידת, בבקשה תעזרו לי".
"זה מתחיל מ-23:00 כשכולנו ישנים ורגועים במיטות ואתה פתאום מתעורר מתוך בהלה. בדקות הראשונות אתה לא מבין מה עובר עליך. זה פשוט מפריע לנו ואנחנו לא יכולים לישון בהמשך. הייתי מצפה מהמשטרה שיטפלו בעניין. זה בלתי אפשרי, זה פשוט עובר עלינו ממש כמו גיהינום, זה סיוט" מדגישה אילנה אריאלי, תושבת העיר.
לא חברת היי-טק
כשפקד אביתר עמר, קצין סיור במשטרת נתניה מתחיל את המשמרת שלו בשעות הצוהריים, טבלת המשימות כבר צבועה כולה אדום – אזרחים שמחכים מעל לשעתיים להגעתה של ניידת. עמר משרת כבר 12 שנים במשטרה עם שכר של כמעט 10,000 נטו, שכר שיישאר קבוע בשנים הקרובות אם יחזיק מעמד במשרתו.
במרבית המשמרת ועקב ריבוי האירועים הוא מוצא עצמו מגיב לדיווחים כמו סייר מהמניין, ובשאר הזמן מתעדף מקרים וגם מנחם לקוחות. "אם אתה היית גר בעיר נתניה והיית מבין שיש פה שלוש ניידות סיור שאמורות לתת מענה לכל התושבים כאן, אתה לא היית רגוע גם אם עכשיו היה פה המקום הכי פסטורלי" מדגיש עמר.
לדברי נצ"מ שמעון דהן, מפקד משטרת נתניה "שירותי המשטרה זה לא מפעל או חברת היי-טק שהיא עסקית, פה זה הצלה של חיי אדם. אין לנו פריווילגיה שלא יהיו שוטרים ברחובות, וזה פה אתגר שהוא מונח לממשלה, שיבינו שלאורך השנים הזניחו את המשטרה".
תחנת המשטרה בנתניה צריכה לתת שירות ל-270 אלף איש - 25 תקנים פנויים כבר יש כאן, ועוד לפני שאלו אוישו עזבו את התחנה מאז תחילת השנה עוד 12 שוטרים. "אם אני עד עכשיו עבדתי קשה כל השנה, גייסתי 960 איש ועזבו אותי 945 אנשים. זאת אומרת, התעצמתי, הגדלתי את הארגון שלי ב-15 איש בלבד - אני רודף אחרי הזנב", אמר בעצב ניצב גולדברג.
אז מי יהיו אלו שיוקפצו לדגל וימלאו את השורות? מחר בפרויקט המיוחד שלנו - על דור העתיד של המשטרה. אלו שלמרות התנאים השכר והתדמית החליטו להצטרף לכחולי המדים.
תחקיר: אלי הירשמן