יקוצר עונשו של בכיר המשטרה לשעבר? ועדת השחרורים החליטה הבוקר (חמישי) על שחרור מוקדם של ניצב בדימוס ניסו שחם, שהורשע בהטרדות מיניות של שוטרות שהיו תחת פיקודו, נשלח ל-10 חודשי מאסר והחל לרצות את עונשו לפני ארבעה חודשים. "לאחר ששקלנו את מכלול נסיבותיו של האסיר הגענו לכלל דעה שהוא ראוי לשחרור מוקדם", הסבירו חברי הוועדה. כפי שפרסמנו לראשונה ב-N12, הפרקליטות מתנגדת לקיצור העונש והגישה בקשה לעיכוב ביצוע.
בדיון שהתקיים הבוקר בכלא צלמון, בעקבות בקשתו של שחם לקצר את עונשו, הפרקליטות התנגדה נחרצות לשחרור המוקדם. נציגת רשות שיקום האסיר אמרה בדיון שלא נבנתה לניצב בדימוס תוכנית שיקומית סדורה המתאימה לאופי העבירות שבהן הורשע כי שחם מעולם לא הודה במעשיו אלא הכחיש. למרות התנגדות הפרקליטות וחוות הדעת של רשות שיקום האסיר – הוועדה החליטה לשחררו.
"מדובר באסיר שזהו מאסרו הראשון ואין לחובתו הרשעות קודמות", נכתב בהחלטת הוועדה. "התנהגותו בכלא הייתה תקינה, אין לחובתו עבירות משמעת או שלילת טובות הנאה והמידע המודיעיני שהוצג אינו בעל משקל. האסיר מצוי בסבב חופשות, יצא לחופשה אחרונה ביום ב-8 ביולי. הוא שיתף פעולה בתחום החינוך וכן בתחום הטיפולי".
עוד נכתב כי "בסיכום חוות הדעת של גורמי הטיפול צוין כי האסיר הצליח לערוך התבוננות מעמיקה ולהבין שמדובר בהתנהגות פסולה, הוא מביע חרטה הנחווית ככנה. גם אנו התרשמנו כי האסיר הביע חרטה על מעשיו ולוקח אחריות עליהם. מב"ן קבע כי מסוכנותו המינית של האסיר נמוכה. האסיר הציג תכנית שיקומית פרטית ראויה ולכך יש להוסיף כי הוצגה עמדת נפגעת עבירה אחת שלא התנגדה לשחרור".
חברי הוועדה התייחסו גם לעמדת הרשות לשיקום האסיר, שלפיה לא נמצאה תוכנית שיקומית מתאימה לניצב בדימוס שחם והסבירו כי "בעניין זה אנו סבורים שאין לתת משקל מכריע לכך שהאסיר לא הביע נזקקות טיפולית בפני נציג הרשות ואין להסיק מכך שהאסיר לא יוכל להיתרם מהתכנית השיקומית שהוצגה. עובדה נוספת הראויה לציון הינה שהאסיר היה משוחרר למעלה מעשור מאז ביצוע העבירות ועד לתחילת מאסרו, ולא נטען שבתקופה זו עבר עבירה כלשהי או שלא קיים את תנאי שחרורו".
עורכת הדין חן מאירי, שמייצגת את ניצב בדימוס שחם, אמרה ל-N12: "הצדק סוף סוף נעשה, 10 שנים הוא סובל מעינוי דין מתמשך. עכשיו סוף סוף הצדק נעשה עמו".
מנגד, תקפה יו"ר נעמת חגית פאר את ההחלטה: "ועדת השחרורים מציגה כרטיס חופשי חודשי לעברייני מין. מקרה רודף מקרה - רונן ביטי, משה איבגי, אלון קסטיאל וכעת גם ניסו שחם. ואלו רק המקרים עם הפרופיל הציבורי הגבוה. זו ועדה שהתנהלותה שערורייתית, שבחלק מהמקרים אפילו לא טרחה לשמוע בדיוניה את הקורבנות ושמעדיפה את שלומם של עברייני המין על פני שלומן של הקורבנות פעם אחר פעם".