גם במונחים שהתרגלנו אליהם של החברה הישראלית, התיעוד מהלילה המדמם שבו נרצח הנער יואל להנגהל קשה מאוד. בשבועות האחרונים שוחחה מערכת "חדשות סוף השבוע" עם עשרות ילדים וילדות שהיו שם בזמן שהכול התרחש: אלה שצפו, אלה שהעידו במשטרה, אלה שהשתתפו בתגרה האלימה. גילינו תמונה שונה מאוד ממה שהכרנו עד כה.
הכול התחיל במסיבה של תלמידה בכיתה ח' בבית ספר דנציגר. 30 מהחברים שלה, מחצור הגלילית, מקריית שמונה, הגיעו כדי לחגוג לה יום הולדת, שהסתיים ברצח של יואל להנגהל בן ה-18.
"ראינו הכול, מאפס עד ת'", אמר תלמיד שהיה מעורב בתקרית. יואל והדסה סינגסון, בת הזוג שלו, יושבים על הספסל. הם באירוע משלהם. הם לא מכירים את הקבוצה שחוגגת בינתיים יום הולדת שם. "הוא וחברה שלו אכלו פיצה. הוא היה קצת שיכור", אמר תלמיד שנכח בתקרית.
"יואל שתה בירה, אני הנחתי את הראש שלי על הרגל שלו", סיפרה הדסה. באיזשהו שלב, אחת מתלמידות חטיבת הביניים עולה כאן במעלה המדרגות והיא מבחינה ביואל ובהדסה. "בת אחת שאלה אותי אם אני בסדר, אז אמרתי לה: 'אני בסדר, ותעזבו אותנו'".
"ראיתי אותה ככה על הרצפה, שוכבת על המדרגות והיא לא הייתה בסדר", סיפרה פ', תלמידה שנכחה בתגרה הקטלנית. "היא ניסתה לקום, ללכת, נפלה. אני וחברות שלי הצענו לה עזרה ואז היא אמרה 'כן' וזה... עזרנו לה, הבאנו לה מים לשתות. עזרנו לה ללכת ואז היא נפלה והתחילה לבכות ולדבר בשפה שלה. לא הבנו, כמובן".
"הוא הרגיש מאוים כשהוא שמע משטרה והוא התחיל להרביץ שם", הוסיפה פ'. "אז ישר הוא תפס לי בשיער גם. אז שפכתי עליו בקבוק קולה שישחרר ממני. היא הגנה על חברה שלה, היא שפכה עליו בקבוק קולה ואז הוא תקף אותה גם".
יחד עם יואל והדסה היו גם שני בני משפחה של הדסה. שניהם חיילים בסדיר. אחד מהם, לוחם בגבעתי, היה דומיננטי מאוד באירוע הזה, ועל פי החשד הוא הכה כמה מהחבר'ה הצעירים. "זה שהיה עם יואל, אני אומר לך, לא ראיתי כזה מקרה כל החיים שלי", טען תלמיד שהיה נוכח בתגרה הקטלנית בקריית שמונה".
"תחשוב, ילד אחד על 14, פיצץ אותם מכות. הבן אדם עמד שם אחרי מכות של החיים. מה הוא עושה, אתה חושב? מתיחות! הוא עושה מתיחות, כאילו הוא מוכן לקרב הבא", הוא הוסיף. בשלב הזה מגיעים שוטרי הסיור של תחנת קריית שמונה בעקבות חשד בכלל שיואל פגע בבת הזוג שלו, הדסה. אלא שהם רואים שיואל עצמו פצוע, דם ניגר מפניו. השוטרים, לפי העדויות, היו מבודחים.
אחרי שהשוטרים עוזבים מגיעה כבר התגבורת. הפעם אלו כבר לא ילדים רק בכיתה ז' וח', אלא גם חבר'ה בני 18 ו-21, החברים של החבר'ה האלה. "היו שם אבנים, היה שם מברג, היו שם דוקרנים. היה סכין בוודאות", סיפר תלמיד שנכח שם. "ההוא בא, אמר לו: אנחנו פה 30... אתה רוצה לריב? והוא, כשהוא אומר את זה, חבר של יואל בא, נתן לו בוקס לתוך הפנים".
"רציתי מאוד לזוז ולקום ולעזור לו אבל לא יכולתי לעזור לו", סיפרה בת הזוג בדמעות. יואל פונה על ידי צוות של מד"א לבית החולים במצב אנוש, שם נקבע מותו. יואל עלה לארץ לפני שנה, היה אמור להתגייס בקרוב לצה"ל. בן לקהילת בני המנשה שמונה כמה אלפים בודדים של חברים בצפון מזרח הודו וכאן בישראל.
תוך כדי השבעה, התיעוד והעדויות שנאספות מובילים את המשטרה לשני צעירים מקריית שמונה, שניהם חשודים בשלב זה ברצח: א', דרוזי בן 18 ול', יהודי בן 21, חייל משוחרר. שעות לפני שחבריו קראו לו לכיכר, הקדיש שיר לחבר בטיקטוק.
אלא שעדויות הילדים שופכות אור גם על החבורה השנייה, ובעיקר על צפיר - חייל בסדיר, חברו של יואל ואחיה של בת הזוג הדסה. מי שלכאורה הכה כמה מהם בתגרה הראשונה, ומי שלכאורה החל את התגרה השנייה - אחרי שהעיד במשטרה חזר לצבא.
אנחנו פוגשים את אביו, שטוען כי זו הייתה הגנה עצמית. "הוא רצה להציל את החבר שלו. אין מה לעשות, כי באים כאויב, כאויב, באו להרוג. כדי להציל צריך לעשות משהו. אי אפשר לברוח מ-30 אנשים", ציין האב.
מעדויות הילדים שאנחנו אספנו, אלה ששוחחו עם תחקירן הרשת דניאל עמרם, ומחקירות המשטרה התמונה מתבהרת: לא היה כאן לינץ', החשד למניע גזעני הוסר בידי המשטרה וסעיף העבירה צפוי להשתנות מרצח להריגה.
הטרגדיה הזאת מלווה במחדל גדול של המשטרה. אם שוטרי תחנת קריית שמונה היו לוקחים קצת יותר ברצינות אירוע אלים מאוד של ילדים ובני נוער, כל זה יכול היה להימנע. גם בחקירה עצמה עולות תהיות על התנהלות המשטרה. י' נחקר בחשד שהיה בזירת הרצח ושיבש ראיות. מעצרו הוארך עד שהתבררה הטעות.
"ארבעה ימים שאני יושב בתא קטן מחכה שיבואו יחקרו אותי, שידברו איתי", הוא סיפר. "רואים בבירור בסרטון שזה לא אני. זה לא אותו גובה, לא אותו מבנה שיער, לא אותו מבנה גוף. ואז הם מבינים שנפלה טעות, והם משחררים אותי".
הרוחות בקריית שמונה עדיין סוערות מאוד. נדמה שהמשטרה ובתי המשפט לא יספיקו כאן. לוואקום הזה צריכים להיכנס ההורים ומערכת החינוך, וכדאי שזה יקרה מהר מאוד.