"אחרי שזה קרה הבנתי שהייתי כמו בובה": בשנה האחרונה מדווחים עשרות קשישים ויוצאי חבר העמים כי נוכלים הונו אותם. הם נהגו להציג את עצמם כשוטרים או כנציגי בנק – ואפילו הראו תעודות, מסמכים ותמונות. השבוע צפוי להיות מוגש כתב אישום נגד תושב פתח תקווה על הונאה בהיקף של 4.5 מיליון שקלים, אבל למרות כל הפעולות של המשטרה – השיטה עדיין נמשכת וגובה קורבנות בכל הארץ.
"לקחו ממני 250 אלף", מספרת אירנה שוורץ. "רק אחרי שזה קרה הבנתי שהייתי כמו בובה. הם ביקשו את הקוד לאפליקציה ואמרתי שאין לי. הם אמרו לי לכי לבנק ותבקשי מהם את הקוד לאפליקציה. אני נתתי... הייתי בטוחה שאני עוזרת למשטרה".
השיטה עובדת באמצעות שימוש באפליקציות מיוחדות, שמאפשרות לאותם נוכלים להתחזות למספר טלפון של תחנת משטרה או של סניף בנק. הם אפילו שלחים בווטסאפ תמונות פיקטיביות של תעודת שוטר ומסמכים "רשמיים אחרים".
במהלך השיחה, המתחזים מסבירים לקורבן שכספו בבנק נמצא בסכנה בשל הונאה המתנהלת בסניף שלו. לצורך שמירה על הכסף, האדם שאליו התקשרו מתבקש להגיע לסניף, למשוך את כל כספו מהחשבון – ולהעבירו לחשבונות זרים באמצעות שירותי המרת מטבע. לאחר כמה ימים, הקורבנות מגלים שמדובר בהונאה ושכספם שכביכול הועבר לחשבונות זרים – נעלם כלא היה, מבלי יכולת להתחקות אחר הכסף האבוד.
"התקשרו אליי וביקשו ממני לעזור במבצע חשאי שמתנהל", משחזרת מאיה, שנפלה קורבן לעוקץ. "הוא אמר לי לא לפחד ושהכול יחזור אליי, אפילו כפול כהוקרה על העזרה שלי". עוד סיפרה בקול חנוק מדמעות: "אמרתי לו שהכסף שבחשבון הוא ללוויה שלי. הוא ענה: 'כך או כך יקברו אותך'".
המשטרה מנסה להיאבק בתופעה, מה שמכונה "העוקץ הרוסי". כתב אישום צפוי להיות מוגש נגד תושב פתח תקווה בשנות ה-40 לחייו שלפי החשד ביצע מול אותם קשישים ועולים מחבר העמים הונאה בהיקף של כ-4.5 מיליון שקלים. הוא נעצר בזמן שהגיע למפגש שקבע עם המתלוננת לצורך העברת יתרת הכסף אליו.
במסגרת פעולות החקירה הטכנולוגיות, שהתבצעו לאחר שאיתרו השוטרים בביתו טלפונים ומחשבים ששימשו ליצירת הקשר עם הקורבנות, איתרה המשטרה כ-20 קורבנות נוספים שלפי החשד העבירו למתחזה כספים בסכומי עתק.
ממה כדאי להיזהר?
ברשות לניירות ערך מסבירים כי הנוכלים מתקשרים לרוב דרך המספר האמיתי לכאורה של הבנק או של תחנת המשטרה. הם שולחים פרטים מזהים של עצמם, למשל תעודת שוטר מזויפת או תעודת זהות, ומסבירים שכספם של הקורבנות נמצא בסכנה בשל הונאה בבנק.
בשלב זה, הנוכל מבקש את פרטי ההזדהות של הלקוח לחשבון הבנק, כלומר את שם המשתמש והסיסמה שלו. כך, ניתן בעצם להבין שמדובר בהונאה – מאחר שנציגי בנק אמיתיים לא יבקשו מלקוחות את פרטי ההזדהות לכניסה לחשבון שלהם או את הקוד הסודי של כרטיס האשראי.
עוד הם מסבירים כי בדרך כלל הנוכלים מבקשים מהאנשים שעמם הם משוחחים לגשת לסניף או לכספומט, למשוך כסף ולהעבירו לחשבון אחר באמצעות צ'יינג'. גם כאן הנורות האדומות צריכות להידלק, מאחר שנציגי בנק לעולם לא יבקשו מלקוח למשוך כספים מהחשבון ולהפקידו בצ'יינג' או בכל מקום אחר.
מה לעשות כשמגיעה שיחת עוקץ כזו?
אין למסור פרטים אישיים כגון פרטי הזדהות ופרטי התחברות לחשבון הבנק. במקרה שקיבלתם פנייה עם בקשה למסירת פרטי זיהוי או הנחייה למסור את כספכם – יש ליצור קשר עם סניף הבנק שלכם ובמקביל להגיש תלונה במשטרה.