בתי המשפט עמוסים - והמדינה לא מטפלת: העומס הגדול על מערכת המשפט הוא דבר מוכר. אין כמעט מי שלא חווה את הסחבת הזו בהליך פלילי או אזרחי שנמרח כבר שנים, אפילו בעבירת תנועה בה ביקש להישפט, או בתביעה קטנה שהגיש. זו בעיה שכבר מוכרת לפוליטיקאים. הנתונים מטרידים, אך המדינה לא עושה מספיק כדי לטפל בבעיה - ואנחנו האזרחים משלמים את המחיר.
"הבנתי עם מי יש לי עסק"
כך למשל משי, בת 23 מיקנעם, שסובלת מטרשת נפוצה כבר התעייפה מזמן. משי הגישה תביעה נגד חברת הביטוח אחרי שסירבו לשלם לה על הרכב שלה שעבר תאונת טוטאל-לוס. לאט-לאט הבינה שהדרך לראות את הכסף עוד ארוכה.
"עורכת הדין שלי תמיד עשתה את הדברים ראשונה. כמה שיותר מהר להגיש. ועדיין עברו שנתיים וחודשיים, ויש לי דיון רק עוד שמונה חודשים", שיתפה משי בכאב. לכמה שנים נגיע? יש לי דיון בינואר 2024 - יש מצב שגם הוא לא יתקיים. אני חושבת שפשוט הבנתי סוף-סוף עם מי יש לי עסק".
"את יודעת מה זה עוד שנה בשבילי?", הוסיפה משי. "את יודעת מה החיים שאני עוברת בשנה הזאת? למי אני פונה? לבית משפט, אני פונה למערכת, אבל המערכת לא איתי".
הסחבת הזו פוגעת באזרחים שתובעים צדק, בקורבנות שנפגעו, בחשודים ובנאשמים ובאמון הציבור כולו במערכת המשפט. בין שמדובר בכתבי אישום שמוגשים באיחור; עיכובים בהעברת חומרי חקירה; זמן ארוך לקבלת חוות דעת חיצונית; דחיית דיונים וכמות גדולה של תיקים לכל שופט.
"שופט ישראלי מקדיש יותר שעות עבודה ביום מכל שופט אחר בעולם", הסביר השופט צחי עוזיאל, נשיא בית המשפט השלום בתל אביב. "רק לשם השוואה, במדינת ישראל יש כ-8 שופטים לכל 100 אלף תושבים, כאשר במדינות אירופה הממוצע עומד על 22.5 שופטים ל-100 אלף תושבים".
המחסור בשופטים - והעודף בעורכי דין
אכן, לפי מחקר מיוחד שערכה הרשות השופטת: חסרים 222 תקנים של שופטים כדי שנגיע למצב המקובל במדינות ה-OECD בעולם. וזה לא הנתון היחיד שצריך לגרום לכם לנוע באי-נוחות בכיסא, מספר עורכי הדין שיש כאן מטריד עוד יותר: בישראל יש 807 עורכי דין ל-100 אלף תושבים, לעומת אירופה - ששם על אותם מספר אנשים בדיוק - יש 172 עורכי דין.
אזרחי ישראל מקבלים שירות פחות טוב
לפי הנתונים שהציג השופט עוזיאל, המצב בבתי המשפט בישראל פחות טוב משאר העולם. "זה המצב הנתון, אני יכול להעיד שהיו מקרים של שופטים שחוו משברים רפואיים, אישיים, שלהם או של בני משפחתם ולעיתים תוך כדי אשפוז המשיכו לכתוב פסקי דין כאשר הגורם שמניע אותם היא תחושת השליחות. קרו גם מקרים ששופט הסב את תשומת ליבי לעומס חריג שהצטבר אצלו ונקטנו פעולות כדי להקל על העומס של השופט".
הסחבת ועינויי הדין פוגעים גם בנאשמים. כשעננה פלילית מרחפת מעליהם במשך תקופה ארוכה, גם אם יזוכו בסוף - העוול כבר נגרם. ומי שיורשעו, יקבלו לא פעם גזר דין מקל. את דוב מורל אתם אולי מכירים מהתמונות הקשות של חתונת השנאה. שם חבורת מתיישבים תועדו רוקדים ומנופפים בסכינים ובכלי נשק, דוקרים שוב ושוב את תמונת הפעוט, עלי דוואבשה, שנרצח בפיגוע בדומא.
כמעט שנה לאחר המקרה, הוגש נגד מורל כתב אישום על הסתה. תיק פשוט בסך הכול, עם עבירה שתועדה במלואה. אבל היום, שבע שנים וחצי אחרי, בית המשפט עוד לא קבע את גזר דינו. "אין לי חזקת חפות, יש לי הרשעה, אבל אני גם לא יכול להתחיל לרצות את העונש שלי. אני סיימתי לימודי משפטים. אחד הדברים שאני רוצה לעשות זה בין השאר לעזור לפלסטינים, ואני לא יכול לעשות את זה, אני לא יכול להגיע לשם בגלל התיק הפלילי עצמו", טען.
המהפכה המשפטית מטפלת בבעיה?
חמישה חודשים עברו מאז ששר המשפטים לוין נכנס לתפקיד. בינתיים, הספיק להכריז על מהפכה במערכת המשפט, כזו שתשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ותחליש את היועצים המשפטיים. מהפכה שמבקשת כוח בלתי מוגבל לשלטון, אבל לא פותרת את קשיי היום יום של האזרח.
הסחבת בבתי המשפט
בבית המשפט השלום - אורך החיים הממוצע של תיק פלילי הוא למעלה מ-10 חודשים, ושל תיק אזרחי - כמעט שנה. בבית המשפט המחוזי המצב מעט טוב יותר: רק שבעה חודשים וחצי בממוצע לתיק פלילי, אבל בתיקים האזרחיים המצב בלתי נתפס - זמן של קרוב לשנתיים. בבית המשפט העליון, שנמצא במוקד המהפכה המשפטית, משך חיי התיקים הפליליים והאזרחיים רק עולה - ללא חישוב הזמן של הערכאות הקודמות.