תיקים לא מטופלים כראוי: מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוח ביקורת על הטיפול בעבירות שוטרים על ידי המשטרה והמחלקה לחקירות שוטרים. אנגלמן ציין כי בשנת 2021 מחש הגישה 68 כתבי אישום, שהם 1.2% מכלל התיקים שנבחנו. עוד ציין כי 55% מהתיקים נסגרו בלי שנותבו לגורם במשטרה לטיפול במישור משמעתי.הסבר מרכזי לנתונים הנמוכים הוא שמחש מוסמכת לחקור רק עבירות פליליות שעונשן שנה ומעלה. הטיפול בעבירות אחרות מצוי בידי המשטרה עצמה. אולם, לדברי המבקר, תיקים אלה לא מטופלים בפועל כראוי. בנוסף, עולה מהדוח שאין מעקב ראוי במישור המשמעתי במשטרה, והמתלוננים אפילו לא מעודכנים בתוצאות ההליך.הדוח אינו כולל התייחסות לתיקים פרטניים, אלא לליקויים מבניים או רוחביים בלבד. למשל, אנגלמן טוען שקיימת בעיה בשייכות הארגונית של הגורמים שבוחנים עבירות של שוטרים. לדבריו, יש השפעות לשיוך של מחש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת המשמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, בנוגע ליכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה. המבקר ממליץ שהיועצת המשפטית לממשלה תקיים עבודת מטה ותיבחן מחדש את השיוך של מחש ושל מחלקת המשמעת במשטרה.בדוח הביקורת שבו אנגלמן התייחס למשאבים המוקצים למחש, הוא מדגיש שנמצאו קשיים בקשרי הגומלין בין מחש למשטרה. במקרים מסוימים, לדבריו, מחש נדרשת לפנות למשטרה כדי לקבל חומרי חקירה. עוד הוא הוסיף שאגף המודיעין לא עבר אזרוח מלא, ושהוא לא נוקט מספיק בפעולות יזומות. מנגד, אנגלמן הבהיר שקיים שיפור משמעותי באורך הטיפול בתלונות, וכן במענה הטלפוני שניתן על ידי המחלקה.משרד מבקר המדינה פרסם לראשונה פודקאסט בשם דוח מצב, הכולל את סיכום הדוח. בפרק שעסק במחש, ציין יובל חיו, מנהל החטיבה למשרדי ממשלה: אחד מממצאי הדוח המרכזיים מדבר על התלות של מחש במשטרה. גוף שמבצע חקירות, שעוסק במודיעין, שצריך בסוף להגיש כתבי אישום - לא יכול להיות תלוי בגוף שאותו הוא חוקר. מצאנו שחוקרי מחש תלויים לא מעט במשטרת ישראל. כשאתה מבקש אישור לפעולות רבות וממתין - זה פוגע ביכולת שלך לבצע את החקירות. במהלך הזמן הזה, אתה מוגבל ביכולת לבצע למשל חקירות סמויות. יכול להיות שהחקירה שלך גם תשתבש לאורך זמן. צריך לצמצם את התלות עד כמה שניתן. אנשי הפרקליטות עובדים באופן צמוד עם בכירי משטרת ישראל, הוסיף חיו. ברגע שאותם אנשי פרקליטות נדרשים לקבל החלטות לגבי חקירות על קצינים בכירים - פה מתחיל להיות ממשק מורכב שמחייב את הפרקליטות לתפקד בתהליך קבלת ההחלטות בתנאים יותר בעייתיים. אנחנו חושבים שהממשק הזה ראוי לבחינה, שצריכה להיעשות עבודת מטה שתבוא ותבדוק חלופות או הסדרים שיקלו על המורכבות שנדרשת בהחלטות רגישות כאלה.