דוח הסנגוריה הציבורית הארצית לשנת 2022 שמתפרסם הבוקר (ראשון) חושף את חומרת המשבר במתקני הכליאה בישראל. לפי הדוח, עצורים הולנו על רצפה חשופה, בהיעדר גישה לשירותים, מזון ושתייה, בתנאים של מחנק וצחנה ועוד. עוד מתמקד הדוח בכתבי אישום שהוגשו על תיקים "קטנים ומיותרים", לטענת הסנגוריה הציבורית.
משבר הכליאה
בפודקאסט "אחד ביום" עסקנו בהחרפת משבר הכליאה, והבאנו עדויות על ההשלכות שלו על העצורים. כעת, בדוח הסנגוריה הציבורית, נחשפים ממצאים דומים שעלו בביקורי הפתע שערכה הסנגוריה. בדוח נאמר כי בשל הצפיפות, שירות בתי הסוהר סירב לקלוט עצורים חדשים והמשטרה החלה להלין עצורים בתחנות המשטרה בתת־תנאים ובניגוד מוחלט להוראות החוק.
בדוח צוין כי חלפו כבר חמש שנים מאז ניתן פסק הדין בבג"ץ שעסק בצפיפות, אך המדינה עדיין לא הצליחה לעמוד ביעדים וקיבלה הארכה נוספת של חמש שנים. עוד נטען בדוח כי הפתרון אינו מצוי אך ורק בבנייה של מתקני כליאה חדשים, אלא בפתרונות אחרים כמו הפחתת מעצרים מיותרים ושימוש רחב יותר בחלופות כליאה.
מביקורים שערכה הסניגוריה הציבורית בתחנות המשטרה במהלך 2022 עלו ממצאים קשים – הלנה על רצפה חשופה, היעדר גישה לשירותים, מזון ושתייה, שהייה בתנאים של מחנק וצחנה, ועוד.
הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען, ציינה עם פרסום הדוח: "בשנה זו נתקלנו בראשונה במצב שבו שב"ס סוגר את שעריו בפני עצורים נוספים מפאת צפיפות חריגה – ביטוי קיצוני לקריסת תשתיות הכליאה במדינת ישראל. כתוצאה מכך, עצורים הוחזקו במשך ימים ארוכים בתחנות משטרה שאינן ערוכות לכך, בתנאים תת-אנושיים, כשהם מולנים על רצפה חשופה, ללא נגישות לשירותים ומקלחת, ללא אספקה ראויה של מזון ומי שתיה, ובהיעדר מענה רפואי מספק".
"במסגרת הדוח, הסניגוריה מצביעה על פתרונות ראויים וישימים לבעיית הצפיפות במתקני הכליאה", הוסיפה עו"ד מיסד-כנען. "בעיית הצפיפות היא תוצר לוואי של מדיניות כליאה רחבה מדי ולכן הפתרון אינו טמון בבינוי והרחבת מתקני כליאה אלא בהפחתת כליאה עודפת".
"כתבי אישום מיותרים"
פרק נוסף בדוח התמקד בתיקים "קטנים" – כתבי אישום שלטענת הסנגוריה הציבורית כלל לא היה מקום להגיש. לפי הדוח, במדגם שבחנה הסנגוריה הציבורית מתוך תיקים שבהם היא ייצגה בבית משפט השלום בתל אביב, 19 אחוז הסתיימו בחזרת התביעה מכתב האישום.
בסנגוריה הציבורית טוענים כי השיעורים הגבוהים של חזרה מכתבי אישום מלמדים על קשיים בהתנהלות התביעה, ועל הגשה של כתבי אישום רבים שבסופו של יום מתגלים כמיותרים. "תופעה זו ניכרת במיוחד בתיקים העוסקים במעשים פעוטי ערך, שלעמדת הסנגוריה הציבורית רחוקים מן הרף הפלילי ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתב אישום", נטען.
עוד הוסיפו בסנגוריה הציבורית שבמקרים אלו ראוי לפנות לאפיקים מתאימים יותר כמו הרווחה או בריאות הנפש, במקום כתב אישום פלילי. לטענתם, הגשת כתבי אישום במקרים אלו פוגעת בפרט, ואף מהווה בזבוז משווע של זמן שיפוטי ושל משאבי ציבור.
בפינה "תיק פלילי" ב־N12 עסקנו בתיקים כאלו, שבהם אזרחים הועמדו לדין בעקבות אירועים "קטנים" יחסית וחייהם השתנו. בדוח הסנגוריה הציבורית הופיעו חלק מהתיקים שפורסמו במסגרת הפינה, כמו למשל מקרה שבו הועמדה לדין פלילי אמא שלא שלחה את בתה לבית הספר בשל בעיות רפואיות. בסופו של דבר התביעה חזרה בה מהאישום.