היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תקפה הבוקר (שני) את הממשלה, שלדבריה "ממשיכה ברפורמה סמויה". בכנס לשכת עורכי הדין באילת הוסיפה היועמ"שית כי הממשלה "רוצה לבטל את הבלם ששומר על שלטון החוק".
גם הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, נאמה בכנס ואמרה כי התקיפה אמש ברפיח נבדקת. לפי הפלסטינים, התקיפה גרמה לשרפה במתחם של אוהלי מפונים וכתוצאה מכך נהרגו 35 בני אדם ועוד עשרות נפצעו. האלופה אישרה כי "נפתחו במלחמה 70 חקירות מצ"ח".
היועמ"שית התייחסה בדבריה לתביעה נגד ישראל בהאג ולבקשת התובע הראשי קארים חאן להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט. "התביעה שהגישה דרום אפריקה מופרכת, מעוותת לחלוטין את המושג 'רצח עם' ומביאה לזילות שלו", אמרה היועמ"שית.
"מדינת ישראל היא מדינת חוק ותמשיך להגן על עצמה תוך כיבוד החוק", הוסיפה בהרב-מיארה. "עמדתה של מדינת ישראל היא כי החקירה שמנהל בית הדין הפלילי הבין לאומי משוללת סמכות. ההחלטה של התובע בהאג לבקש הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון חסרת בסיס".
לדברי היועצת, החלטת התובע גם "מתעלמת מכך שמערכת המשפט הישראלית הוכיחה בעבר וכיום היעדר משוא פנים ומחויבות לשלום ולצדק. אנחנו לא נרתעים מלמצות את הדין עם אף אחד כשיש עבירה על החוק. נבחן באופן יסודי חשדות לפעולות לא חוקיות - איננו זקוקים לסיוע מן החוץ לבדיקת חשדות פליליים.
"בימים אלו מתנהלות חקירות פנימיות של הצבא למיצוי הדין עם מי שצריך. המדינות שהקימו את בית הדין בהאג הבינו את ההתמודדות עם מצבים שבהם אין דין ואין דיין. לגבי הטענה כי כלי המשפט הפלילי אינם מספקים לערוך בדיקה מקיפה במהלך המלחמה - ב'ארגז הכלים' המשטרי יש פתרונות".
עוד אמרה היועמ"שית כי "הדין הישראלי מאפשר מנגנון חקירה עצמאי כמו ועדת חקירה ממלכתית שאינה תלויה בדרג הפוליטי. לוועדת חקירה ממלכתית יש סמכויות חקירה רחבות. נכון היה מבחינת התובע בהאג להמתין למיצוי הדין בצורה פנימית, נכון היה לתת למדינת ישראל הזדמנות הוגנת לכך. הקשב של מערכות המדינה מוסט לצורכי המלחמה - לכן בייחוד עכשיו עלינו לגלות ערנות דמוקרטית מוגברת. תפקידנו כשומרי סף הוא להתריע מפני ניצול של מצב החירום לרעה. עלינו לוודא שישמרו כללי שלטון החוק והמנהל התקין".
"לא נוכל להתריע מפני פגיעה באינטרס הציבורי"
היועמ"שית גם מתחה ביקורת על המהלכים לקראת אישור חוק הגיוס, ואמרה כי "נשמט הבסיס החוקי שנתן תוקף לפטור מגיוס ללומדי תורה. אין כל הוראה המאפשרת מתן יחס עודף לבני הישיבות. בהיעדר חוק, מתן יחס כזה מנוגד לעיקרון השוויון ואיננו חוקתי. ממשלת ישראל הבהירה כי בכוונתה להביא חוק חדש שיבהיר את הסוגיה.
"גיבשנו החלטת ממשלה שתאפשר לקואליציה תקופת זמן נוספת שתיתן לה להמשיך את החקיקה. אני ואנשיי קידמנו מתווה חקיקה לאורך כל התקופה. הוצאות המשק גדלו והנטל על המשרתים הוכבד באופן דרמטי. ייעוץ משפטי מקצועי אינו יכול להגן על מצב שבו ביד אחת מגבירה הממשלה את הנטל על המשרתים וביד השנייה מקדמת חקיקה ממשלתית בלי להתייחס לנתונים ביטחוניים עדכניים".
לדברי היועצת, "ממשלת ישראל ביקשה להוציא את הייעוץ המשפטי מתחום הגיוס כך שבפועל לא נוכל להתריע מפני פגיעה באינטרס הציבורי. הממשלה ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע ולבטל את יכולת הייעוץ המשפטי לשמש כבלם ששומר על שלטון החוק. דרך פעולה זו של הממשלה מהווה המשך של הרפורמה המשפטית שנועדה להסיר בלמים ואיזונים של השלטון ולפגוע במנהל התקין - החלשת מערכת המשפט על כל רבדיה.
"התוצאה היא מינוי של עו"ד פרטי שיוביל את האירוע המשטרי המורכב הזה, מה שמהווה פירוק של דרכי הפעולה הרגילות - רפורמה סמויה מן העין. רכיב מדאיג של הרפורמה השקטה הוא ניסיון לשנות את אופיו הממלכתי של השירות הציבורי - פוליטיזציה של המערכות המקצועיות במדינה".
"החשש מפוליטיזציה של משטרת ישראל הוא ממשי"
בהרב-מיארה הזהירה כי "כשאין מערכת משפט חזקה - אין שמירה הגונה על זכויות אדם ושלטון החוק, בייחוד בהרכב חסר ובהיעדר נשיא קבוע בבית המשפט העליון. פוליטיזציה של מערכות מקצועיות מרסקת את חובת הנאמנות הציבורית. יש לגנות בכל תוקף מתקפות פופוליסטיות נגד עובדי ציבור, כמו כינוי של שופטים 'אויב מבית'. המתקפות האלו הן יותר מטקטיקה לתמיכה ברשתות החברתיות, הן מפעילות לחץ על עובדי הציבור".
היועצת חזרה על התנגדותה לתיקון לפקודת המשטרה שמטרתו להגדיל את סמכויותיו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. "המאבק בפוליטיזציה מעגן בחוק את חובת הממלכתיות והא-פוליטיות של משטרת ישראל. במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית לא הייתה אמורה להיות מחלוקת על יכולתה של משטרת ישראל לפעול ללא שיקולים פוליטיים. כך גם חובתו של הדרג הפוליטי להימנע באופן גורף מפגיעה בשיקול הדעת המקצועי של המשטרה", אמרה היועמ"שית.
"העובדה כי הוחלט לדחות הצעה המעגנת בחוק את מחויבותה הממלכתית והא-פוליטית של המשטרה היא נורת אזהרה. פקודת המשטרה היא איננה חוק רגיל, היא חוק משטרי המעגן שימוש בסמכויות פוגעניות במיוחד נגד הפרט. החשש מפוליטיזציה של משטרת ישראל הוא ממשי. משטרת ישראל שייכת לציבור וחבה חובת אמונים לציבור. היא אינה משטרה של הממשלה", הוסיפה בהרב-מיארה. "עמדתנו כפי שהגשנו אותה לבג"ץ היא כי התיקון לפקודת המשטרה אינו עומד במבחנים החוקתיים ויש לבטל חלק מסעיפיו".