פרקליט המדינה עמית איסמן הודיע הערב (שני) כי החליט לגנוז את תיק החקירה נגד חמשת הישראלים שנחשדו בהריגת פלסטיני כפות בימים הראשונים של המלחמה. התיק ייסגר מחוסר אשמה. איסמן ציין כי ישנה סבירות גבוהה שהודאותיהם של החשודים במעשים היו הודאות שווא והתרברבויות בלבד.
במסגרת הפרשה, נחקרו רועי יפרח, סער אופיר, ישראל ביטון, עקיבא קאופמן וישראל פרץ, בחשד להריגת פלסטיני שבנסיבות המקרה נחזה למחבל. החקירה החלה אחרי שבנובמבר 2023, במסגרת חקירתו של אופיר במח"ש בתיק אחר, טען אופיר שיפרח הראה לו ולאחרים סרטון שבו תועד דוקר מחבל (לכאורה) כפות בפניו, עד להמתתו. יפרח הורשע במסגרת הסדר טיעון פרשה אחרת, אחרי שהתחזה ללוחם ונכנס לעזה.
ארבעה שופטים שונים הוציאו צווי חיפוש, לאחר שקבעו שהתשתית הראייתית מעלה חשד סביר לביצוע עבירת רצח. בחקירה הסמויה נאספו ראיות שחיזקו את החשד לכאורה לביצוע עבירות המתה של פלסטינים/מחבלים, שלא במהלך לחימה ולאחר שלכאורה הסיכון שנשקף מהם נוטרל. בין היתר, הודה יפרח במשטרה ובהודעות וואטסאפ ששלח לאחרים שהמית מחבלים שלא במסגרת לחימה. גם אופיר הודה בהודעות וואטסאפ שהמית מחבלים לאחר שהתעלל בהם, לכאורה, מינית ופיזית.
בית משפט השלום בתל אביב הוציא צו מעצר נגד יפרח, ביטון ואופיר, לאחר שקבע שישנו חשד סביר לביצוע עבירה של רצח. בחקירותיהם, הכחישו כלל החשודים את החשד שהמיתו מחבל שלא נשקף ממנו סיכון.
יפרח, ביטון, קאופמן ופרץ אישרו שב-7 באוקטובר קיבלו לידיהם מחבל שאותו התבקשו למסור למשטרה, ומסרו את המחבל לכוחות הביטחון כשהוא חי. אופיר טען שההודעות ששלח היו בגדר התרברבות, אך לדבריו יפרח אמר לו שתפס מחבל בחיים והרג אותו כשהיה אזוק. אלא שטענה זו של אופיר לא התיישבה עם תוכן הסרטון שלטענתו יפרח הראה לו.
הסתירות בהודאות וחומר החקירה
יפרח התוודה שהמית מחבל כפות וגופת המחבל אותרה, דמו נמצא ברכבו של יפרח ואותר סרטון שבו יפרח נראה מכה את המחבל בראשו. ואולם, ניתוח של מכלול תוצרי החקירה העלה שקיימת אפשרות ממשית שמדובר בהודאות שווא של יפרח, מתוך רצון להתרברב ולהתהדר בתרומה בהשתתפות במאמץ המלחמתי מעבר לתרומה שתרם בפועל.
שותפיו של יפרח לפעילותו ב-7 באוקטובר מסרו גרסה דומה, המתיישבת עם חומר החקירה, שמצביעה על כך שהמחבל הכפות נמסר לידי כוחות הביטחון בעודו חי. בנוסף, בהודאות השונות של יפרח הוא סתר את עצמו באשר לאופן ההמתה – בירי, דקירות או גרירתו כשהוא קשור לרכב. אלא שחוות הדעת הפתולוגית של הגופה שללה את כל האפשרויות הללו.
בנסיבות אלה, סברו כלל הגורמים שיש לגנוז את התיק בעניינם של ביטון, קאופמן ופרץ בעילה של חוסר אשמה. באשר ליפרח, לאחר שקיים כמה ישיבות ועיין בחוות הדעת ובחומר החקירה, אימץ פרקליט המדינה את העמדה ולפיה הסיכוי שיפרח ביצע עבירת המתה נמוך, וקבע שיש לגנוז את התיק נגד יפרח בעילה של חוסר אשמה, אף שגורמים אחרים סברו שיש לסגור את התיק מחוסר ראיות.
באשר לאופיר, נמצאו סתירות בהודאות השונות שמסר בהתכתבויות וואטסאפ עם מכרות שלו, שמובילות למסקנה שמשקלן נמוך, מה גם שלא נמצאו ראיות של ממש התומכות בהן. יתירה מכך, טענתו של אופיר שמדובר בהתרברבות היא בעלת היתכנות גבוהה, שכן היא נתמכת באינדיקציות רבות ומגוונות בחומר החקירה.
בין היתר נמצא, שעוד לפני 7 באוקטובר נהג אופיר להציג מצגים שקריים בפני גורמים שונים בדבר הזיקה בינו לבין כוחות הביטחון, ובכלל זה היותו לוחם שב"כ ועובד משרד הביטחון כביכול. זאת, בשעה ששירת בסדיר כעובד כללי, נכלא פעמיים לאחר שהורשע בבית דין צבאי ושוחרר משירותו הצבאי עקב אי-התאמה.
במשרד המשפטים אמרו כי "רשויות האכיפה עשו מאמצים משמעותיים למצות את החקירה בתיק, אולם בהתחשב באופי האירועים שהחלו ב-7 באוקטובר והכאוס ששרר בימי המלחמה הראשונים, נוצרו קשיים אובייקטיבים להתחקות אחר השתלשלות האירועים במלואה. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, אי-מיצוי חקירתי עשוי להשליך על עילת הגניזה לטובת החשוד.
"על כן, גם בעניינו של אופיר החליט פרקליט המדינה, לאחר התלבטות, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה", נמסר עוד. "זאת, לאחר שאימץ את העמדה שלפיה בנסיבות תיק זה, הגם שלא נמצא בחומר הראיות 'דבר-מה סותר' להודאות אופיר, הרי שנוכח משקלן הנמוך של הודאותיו, דלותן וההיתכנות הגבוהה שמדובר בהתרברבות, החשש שהודאות אופיר הן הודאות שווא הוא ממשי, והסיכוי שביצע עבירת המתה – נמוך. זאת, אף שגורמים אחרים סברו שיש לסגור את התיק מחוסר ראיות".