מרמים את המדינה: השנה האחרונה טרפה את הקלפים בחברה החרדית. קיצוץ משמעותי בתקציבי הישיבות, שלילת ההטבות מאלפי משתמטי גיוס והקשחת הקריטריונים להנחות וסיוע ממשלתי – כל אלה יצרו מציאות כלכלית חדשה וקשה. בתוך המציאות הזו פורחת מחדש תופעה ותיקה: המאכערים. אותם מתווכים לא רשמיים, שיודעים איך "לסדר עניינים" מול המדינה, מציעים שירותים שנעים בין סיוע בירוקרטי לבין עקיפת החוק, והם הפכו לדמויות מבוקשות במיוחד.
ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר את התפיסה שמאחורי התופעה: "שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן אמר לאריק שרון שכשיש שרפה בדיזנגוף מתקשרים ל-102, וכשיש בבני ברק – מתקשרים לליצמן". לדבריו, בחברה החרדית קיימת ציפייה שהמאכער, העסקן או הנציג הפוליטי יפתור את הבעיות – גם במחיר של עיקוף הכללים.
מעונות יום
הנחות במעונות יום הן אחת ההטבות החשובות ביותר עבור משפחות חרדיות, ולעיתים שוות אלפי שקלים בחודש. במשך שנים, הדרך לקבל אותן הייתה פשוטה: הגשת תלושי שכר, ללא בדיקות מעמיקות. אלא שמאז שהמדינה החלה להצליב נתונים עם הביטוח הלאומי, התמונה השתנתה.
המהלך הזה חשף שיטה רחבת היקף של זיופי תלושי שכר. מרים רותם, מאכערית בתחום, לא הסתירה זאת כשהוקלטה במצלמה נסתרת: "פעם כשלא היה מסונכרן עם ביטוח לאומי היינו עושים מה שאנחנו רוצים. היינו מסדרים איזה דרגה שרצינו למי שרצינו, והכול עבר חלק. היה פשוט חגיגה שלמה לכולם. אז יכולנו לקבל דרגות, אני יכולתי להתפרנס, עכשיו אנחנו קצת בבעיה".
"הבעיה" של המאכערית רותם נוגעת לעשרות אלפי משפחות, וכך גם לעשרת אלפי משתמטי גיוס שהתאכזבו. לפי נטע בוחבוט מתנועת ישראל חופשית, "חצי מהאנשים שדיווחו למשרד העבודה – חצי מהתקציב, כחצי מיליארד שקלים – התברר כדיווחים כוזבים". ואכן, 55% מהבקשות להנחות נפסלו. כפי שמסביר ד"ר מלאך: "בהקשרים האלה ראינו ניסיונות ממש בוטים של תחמון".
כשהחסימה בתחום תלושי השכר החלה לעבוד, רבים מצאו לעצמם פרצה אחרת: פתיחת "עוסק פטור" פיקטיבי. מאות אברכים, בהם גם משתמטי גיוס, הפכו בן לילה ליזמים. ההצעות בפורומים החרדיים היו כמעט זהות: לפתוח עסק שנותן שירותי לימוד שעות או אמירת תהילים "לעילוי נשמת חללים ולרפואת הנצרכים לישועה".
ד"ר מלאך מתאר: "בהתחלה זה היה נראה כמו מסלול אפסי – אפס עלות, אפס הכנסות, אבל כן מקבלים הנחות. המון הלכו על זה. אלא שהמדינה סגרה את הפרצה כשקבעה שעוסק פטור חייב מהיום הראשון להראות הכנסה מינימלית של 3,200 שקלים. זה אומר עסק אמיתי, לא פיקטיבי. כתוצאה מכך נראה ירידה במספרים".
ארנונה
הנחות בארנונה נועדו מלכתחילה לבעלי הכנסות נמוכות, נכים ומקבלי קצבאות. אבל גם כאן, מאכערים מצאו דרך "לסדר". אלי גנץ, אחד מהם, תיאר במילים פשוטות: "זה משהו שאפשר לפברק – לעשות תלושים ולעשות דברים". לדבריו, אביו "עבד בשני מקומות, במקום אחד עשה תלוש של 10 אלף ובמקום אחר תלוש של 6. את ה-10 הוא השאיר עליו, ואת ה-6 הוא שם אצלי. זה נכנס אצלי, ואני מעביר לו כל חודש".
ככשאלנו מה גובה ההנחה, הוא השיב: "80%, 90%". כמה הוא גובה? "זה תלוי לפי הקושי של הבירוקרטיה. בין 600 ל-900 שקלים".
בשיחה בין מירי, מזכירתו לתחקירנית מערכת המבקר, היא אמרה ללא היסוס: "יש רשימה של מסמכים שנדרשים כדי להגיש את הבקשה להנחה. צריכים להגיע לאיזה סכום מסוים כדי להגיע להנחה המרבית, ואת זה יש לנו מישהו שמסדר לנו את זה בקטע של שינויים. עשינו את הקומבינה הזאת ב.. שינוי".
גם המחירים ידועים מראש. משה אברמוביץ' מאשדוד, שמציע שירותים אלו, הוקלט כשהוא מסביר: "בדרך כלל אני לוקח 1,000 שקל. זה בדיוק העניין - הם צריכים לשלם ארנונה מלאה וככה הם מקבלים 80% הנחה. אז זה שווה להם".
שכר דירה
שלושה רבעים מהציבור החרדי הם בעלי דירות, ועדיין, יש הטבה אחת שהם מקבלים בה אחוזים גבוהים - סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. גם כאן הקריטריונים כוללים מספר ילדים, הכנסה נמוכה והיעדר דירה בבעלות. אלא שבפורומים החרדיים קל למצוא מי שמוכן "לסדר זכאות".
משה אלישיב מחיפה, למשל, הציע סיוע חודשי שנע בין 740 ל-1,470 שקלים. כשנשאל מה העונש אם יתפסו אותו, ענה בפשטות: "גם אם הם קולטים שעבדת עליהם, מה העונש? שנה שלמה לא מאשרים אותך. זהו, רק שנה הבאה ואתה יכול להגיש. זה העונש הכי גדול. אני מאוד מפחד. לא תמיד אני מוציא קבלה. אני גם לא חושב שאני גונב את המדינה, אני מקבל את המינימום שמגיע לי, עוד לא התחלתי לקבל את המינימום".
"חרדים מאוד טובים במיצוי זכויות, וזה דבר, אני אומר, שיש בו מן החיוב", מסביר ד"ר מלאך. המקומות הבעייתיים הם, קודם כול, כשהקריטריונים נבנים באופן שמותאם לחרדים, וקריטריון אחד לא, מיצוי כושר ההשתכרות. כלומר, מישהו בא למדינה ואומר לה, 'אני רוצה סיוע בדירה', הדבר הראשון שהמדינה צריכה להגיד, 'קודם כול, בוא נראה שאתה עובד' - וזה לא קורה".
"זו לא באמת גניבה"
לצד ההיקף הכספי האדיר של ההונאות – מאות מיליוני שקלים בשנה – קיימת גם לגיטימציה תרבותית. ד"ר מלאך מסביר: "אם לגנוב שקל ממישהו ייחשב לעבירה חמורה, לגנוב מהמדינה – זה לא באמת גניבה". נטע בוחבוט מוסיפה: "אין תחושה שמדובר במשהו פסול. להיפך – יש תחושה שמדובר בצעד מוצדק, לקחת מהקופה הציבורית כדי לסייע לקהילה שלי".
המדינה מצדה נזכרת מאוחר מדי בכל פעם לסגור את הפרצות – אם דרך ביטוח לאומי, אם באמצעות חובת הכנסה מינימלית לעוסק פטור. אלא שבינתיים המאכערים עוברים לטריק הבא, והתחושה היא שהם תמיד צעד אחד לפני המערכת. השאלה שנותרה פתוחה היא האם המדינה תגביר את האכיפה ותצליח לעצור את התופעה – או שהמאכערים ימצאו גם בפעם הבאה את הדרך לעקוף את החוק.
תגובות
תגובת עורכי הדין של מרים רותם: מרשתנו עוסקת בפתיחת תיקים, ייעוץ והכוונה בנושא קבלת דרגה למעונות במסגרת החוק בלבד. החומרים המוצגים בתחקיר נערכו באופן מטעה וחסר הקשר כדי לפגוע במוניטין ובמעמד שלה.
תגובת אתר פרוג: תקנון האתר מדגיש את האיסור לפרסם תכנים בלתי חוקיים מכל סוג שהוא. עם קבלת דיווח על תוכן שלילי או בעייתי אנו פועלים להסירו, לעיתים גם תוך חסימת המשתמש.
למידע וסיפורים על שחיתות ציבורית - פנו למערכת המבקר
בווטסאפ: 052-6351639
במייל: HAMEVAKER12@CH2NEWS.CO.IL