בית משפט השלום ברחובות זיכה היום (רביעי) את ירדן מן, פעילת המחאה שהואשמה בתקיפת השרה עידית סילמן. לפי האישום, במהלך מפגש מקרי במרכז מסחרי ברחובות היא סטרה לשרה - והפילה את הטלפון שלה. אחרי הזיכוי מן סיפרה: הצדק נעשה.על העדות של סילמן קבעה השופטת קרן וקסלר: האמנתי לה שהיא קיבלה מכה ושהטלפון שלה נפל. (אבל) הנאשמת נתנה גרסה יציבה ואמרה כי הזיזה את הטלפון של השרה וזו הייתה גרסה אמינה.השופטת הבהירה: הראיה המרכזית היא מצלמת אבטחה - הייתה זו השרה סילמן שיצרה מגע עם הנאשמת, חסמה את דרכה והתקרבה למרחב האישי שלה, בעוד הנאשמת אוחזת בכוס קפה בשקיות ובטלפון בידה. תגובת הנאשמת להסיט את הטלפון מפניה נראית לי כאינסטינקט - ולצערנו השרה סילמן נחבטה.בית המשפט ביקר גם את ההתנהלות החפוזה של הרשות החוקרת, אחרי שכתב האישום הוגש תוך ימים בודדים מהאירוע עצמו. ניתן היה לעשות את הדברים ברוגע ובצורה מדויקת יותר, הבהירה השופטת.מן הואשמה גם באיומים על סילמן - וזוכתה. בית המשפט קבע שעדותה עדיפה על העדות של השרה. בשיחה הראשונה למשטרה סילמן אמרה שנאמרו 'מילים לא יפות' אבל התקשתה להסביר למה לא דיברה על האיומים לחייה ולחיי ילדיה, הבהיר בית המשפט.ירדן מן אמרה בבית המשפט: הצדק נעשה, היום זה אני ומחר זה אתה. השרה סילמן צריכה לטפל בנושא החטופים ולא לשבת בבתי קפה יום אחרי שנהרגו 21 חיילים.לפי טענות התביעה, מן פגשה את השרה בתחילת השנה שעברה, צילמה אותה בטלפון הנייד שלה ובעקבות דין ודברים ביניהן - לכאורה סטרה לה והפילה את הטלפון של השרה, שניזוק. האישום נסמך על עדות השרה ועדויות של כמה עדי ראייה, שטענו כי ראו או שמעו את העימות.סילמן העידה בחודש ינואר במהלך שלב ההוכחות בתיק. בתחילת עדותה נשמעת הקלטה למוקד 100 שבו סילמן מתארת מבחינתה את מה שהתרחש באותו בוקר: אני לא מכירה אותה, היא פשוט נתנה לי מכה. אני לא מוכנה שירימו עליי ידיים, יש גבול לכל תעלול.סילמן שחזרה את מה שלטענתה התרחש: אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית ואני למודת הפגנות, אבל יש גבול בין זה שאדם מפגין לבין אדם שמאיים באיום ישיר עליי ועל משפחתי, היא איימה ותקפה וגרמה לי נזק לרכוש, האירוע התרחש בסביבה הטבעית שלי.העובדה היא מאוד ברורה, אמרה סילמן. היא הטיחה בי מכה והעיפה לי את הטלפון מהיד. אין שם תיעוד שתקפתי אותה, צילמתי אותה בדיוק כפי שהיא צילמה אותי. זה שאני חושבת שונה ממנה לא מאפשר לה לתקוף אותי. היא לא צריכה לעבור לפסים אלימים. היא עברה פס אדום.בדיוני ההוכחות במשפט עלו סתירות משמעותיות בעדויות שנשמעו. עדה מרכזית טענה תחילה שראתה את הסטירה, אך בהמשך שינתה את גרסתה והודתה שלא ראתה פגיעה ישירה. עד נוסף טען שראה את האירוע מרחוק, אך לא הצליח לתאר במדויק את פרטי התקרית.