לאה ליאת אנדה, אישה צנועה ונחבאת אל הכלים שהתגוררה בדירה קטנה בנתניה, הלכה לעולמה בנסיבות מסתוריות בגיל 80. ליאת היא שורדת שואה שאיבדה את אביה במלחמה, עלתה לארץ עם אימה ואחיה, ועבדה ברוב שנותיה במשק בית ובניקיון. היא הכירה את יצחק בעלה בגיל 19, והם הביאו לעולם 4 ילדים.
ישראלה ורפי, ילדיה של לאה, סיפרו על אירוע משמעותי בחייהם - ובחייה של אימם: "ביום בהיר אחד חרב עולמה - וגם עולמנו. אבא שלנו קיבל התקף לב ונפטר בגיל 49, ממש צעיר. אימא הייתה צעירה גם כן וקיבלה את זה מאוד קשה". החיים המורכבים שנכפו עליה השפיעו מאוד על מצבה הנפשי והיא שקעה בדיכאון, כזה שגרם לה להיכנס ולצאת מאשפוזים בבתי חולים.
ישראלה הוסיפה: "היא ניסתה לשים קץ לחייה פעם או פעמיים. אשפזנו אותה, טיפלנו בה - ועזרנו לה להשתקם. הייתה תקופה שהיא הייתה מאוזנת וזה פשוט היה כיף, היא הייתה מפנקת את הנכדים וקונה להם כל מיני דברים קטנים - תמיד עם חיוך". ואז, רפי נזכר ברגע המפתיע שבו סיפרה לאה לילדיה שיש לה חבר חדש: "אמרנו: 'איזה יופי, מי זה החבר? בן כמה הוא?'. אז היא ענתה לנו '30', כשהיא בת כמעט 70".
שי ברנוביץ', בן 49 מנתניה, מתגורר מרחק הליכה מביתה של לאה. הוא לא עובד בשנים האחרונות, וחי מקצבה של הביטוח הלאומי. הם הכירו במרכז לבריאות הנפש בשרון, כשביקר אישה אחרת שהייתה מאושפזת לצד לאה. תוך זמן קצר הוא התלבש עליה, גרם לה להאמין שהוא אוהב אותה והיחיד שרוצה בטובתה, והקשר ביניהם נרקם. הוא גם הבטיח לה להינשא לו - למרות 32 השנים שמפרידות ביניהם.
ילדיה סיפרו שההתרחקות של אימם מהם החלה בהדרגה. "כנראה שהוא לאט-לאט הבין איך הוא יכול לגעת בנפש הפצועה של אימא", סיפר רפי. "היינו מתקשרים והיא לא הייתה עונה. אחרי תקופה, היא החליטה שהיא לא מדברת איתי פתאום. היינו מנסים לתפוס אותה ברחוב, להסביר לה שאנחנו רוצים בטובתה, לשמור עליה". מהקלטה שהגיעה לחדשות 12, נשמעת שיחה שהתקיימה בין לאה לבתה, בה שואלת הילדה לשלומה של אימה - והאחרונה משיבה: "אני לא רוצה לדבר איתך, אני מחכה לשי - כדאי לך ללכת כי הוא צריך להגיע".
רפי הוסיף וסיפר על ההקצנה בהתרחקות מאימם - ועל עלילת השווא המזעזעת שבדה ברנוביץ' ללאה: "ואז התחיל הנושא הזה של 'אנחנו רוצים להרוג אותה'. זה משהו שנבנה במשך שנים: הוא שיבש את דעתה, גרם לה להאמין שכולנו נגדה - ושרק הוא זה שיציל אותה, יאהב אותה, ידאג לה ויתחתן איתה. הוא היה מספר לה שהוא משלם כסף לאנשים שישמרו עלינו בבית הסוהר כדי שלא נגיע להרוג אותה".
וכל מה שסיפר רפי עולה גם מתוך ההקלטות שנמצאו מהשיחות שלה עם שי. "צריך לחסל אותם, לרצוח אותם, לגמור עליהם", נשמעה לאה בהקלטה, תוך ששי עודד אותה. מה שמסביר את האמונה העיוורת לסיפורים ששי סיפר לה, זו הסכיזופרניה ממנה סבלה, שמתבטאת בתחושת נרדפות והזיות חזותיות - שמערערת את בוחן המציאות שלה ואת יכולתה לקבל החלטות. המחלה הזו מצריכה טיפול תרופתי שיאזן את התסמינים, אך בהיעדר הטיפול המתאים - היא התפרצה ושלטה בה.
ישראלה, רפי ואחיהם הנוסף פנו לרווחה, ניסו לבקש עזרה. הם גילו שברווחה מכירים את הסיפור של אימם - אבל הם לא יכולים לעשות כלום מבחינת החוק. "כל עוד אין סיכון והיא בסדר - מה הבעיה?", שחזר שי את הדברים שנאמרו לו. "כמו שיש הרבה צעירות שהולכות עם מבוגרים, גם מבוגרת יכולה ללכת עם צעיר. פחדנו שהיא תנסה להתאבד עוד פעם ברגע שיבואו לקחת אותה בכוח, אבל מאוחר יותר הבנו שהיינו צריכים לאשפז אותה - ואולי כל זה היה נמנע".
באמצע חודש יולי, בשעת לילה מאוחרת, התקבלה במוקד המשטרה קריאה. בצד השני של הטלפון נכח גבר שדיווח על אישה שנעולה בדירה ושהוא חושש לחייה. מי שבעצם היה מבעד לקו הזה - הוא שי עצמו. מאוחר יותר, ישראלה קיבלה טלפון מהמשטרה ונסעה לדירה של אימה. היא מצאה אותה על הרצפה, תוך שהיא חוזה בהזנחה הקיצונית של הבית. לאה ככל הנראה נפלה וקיבלה מכה בראש מאחת השידות בחדרה כמה ימים לפני כן.
עוד בדירה, נמצאה קופסה שאותה המשטרה לא בדקה. בתוכה נמצאו כרטיסי סים רבים, כרטיסי צילום וכמויות גדולות של דיסקים המכילים חומרים מצולמים. על אחד מהדיסקים היה רשום: "צוואה ליאת". בצילום זה נראית לאה, תוך שהיא מקריאה מדף: "אני עושה את זה בדעה צלולה ביותר. לכבוד בית המשפט שלום, אני מבקשת שכל הצוואה שלי, כשאני הולכת לעולמי - תלך אך ורק לברנוביץ' שי".
הקופסה הזו התגלתה כתיבת פנדורה של ממש, שאפילו בתחקירים הכי קשים ומזעזעים שנתקלנו בהם במסגרת כתבות "הנוכלים" - לא נחשפנו לזוועה שכזו. עוד התגלה מחומרים נוספים בקופסה כי מעשיו של שי ברנוביץ' הם לא מקריים ולא חד-פעמיים - אלא חלק משיטה.