חקירת תיק 3000 הסתיימה לאחר כשנתיים - המשטרה ממליצה להעמיד לדין שישה חשודים: כפי שפורסם במהדורה המרכזית, המשטרה טוענת שהתגבשה תשתית ראייתית נגד שישה מעורבים בפרשת הצוללות - תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף, תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש, אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, עו"ד דוד שמרון, השר לשעבר מודי זנדברג ודוד שרן. המשטרה ציינה היום (חמישי) כי "לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות" מצדו של עו"ד יצחק מולכו, מקורבו, יועצו ושליחו האישי לשעבר של ראש הממשלה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בנוגע לאלוף במיל' מרום, מפקד חיל הים לשעבר, קבעו במשטרה כי "נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מע"מ (הוצאת חשבונית שלא כדין)". על עו"ד דוד שמרון, מקורבו ובן דודו של ראש הממשלה נתניהו, נכתב: "נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של תיווך בשוחד ("שוחד הנעה") בכל הנוגע למערכת יחסיו עם גנור, ועבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון בהקשר למעורבותו בפרשת 'קרדיט סוויס'".
שמרון אמר בשיחה עם החדשות: "לא הספקתי לקרוא את ההמלצות אבל שמעתי על התקציר שלהן. הואיל ולא עברתי שום עבירה, בוודאי לא העבירות שמיוחסות לי על ידי המשטרה, אני מעריך ומאמין שבסופו של דבר תכריע בעניין פרקליטות המדינה ותסגור את הדבר הזה שיחלוף מן העולם".
עו"ד ציון אמיר, פרקליטו של אלוף במיל' מרום (צ'ייני), מסר בתגובה: "מדובר בהמלצה מופרכת מן היסוד, צ׳ייני היה ונותר נקי כפיים. יש להצטער על עמדת המשטרה שכידוע אין לה משמעות של ממש. אנו משוכנעים כי הפרקליטות תחליט אחרת".
לגבי אבריאל בר יוסף, שהיה מועמד לכהן כראש המל"ל, נכתב בהודעת המשטרה: "נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע". פרקליטו של בר-יוסף, עו"ד ז'ק חן, מסר בתגובה: "הודעת המשטרה נגועה באותה המגמתיות שאפיינה את החקירה כולה. אין לנו ספק שבחינה עניינית ורצינית של העובדות, שתעשה על ידי הפרקליטות, תעלה שלא נפל פגם בהתנהלותו של אבריאל בר יוסף".
נגד תא"ל מיל' שי ברוש, שייצג בעבר את התאגיד טיסנקרופ מול ישראל, התגבשה לפי המשטרה "תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע, הוצאת חשבונית שלא כדין ועבירות הלבנת הון".
מהחקירה עולה כי נגד השר לשעבר זנדברג התגבשה "תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והוצאת חשבונית שלא כדין". עורך הדין ירון קוסטליץ, פרקליטו של השר לשעבר מודי זנדברג, מסר כי הוא משוכנע שהפרקליטות תגיע למסקנה כי אין מקום להגיש כתב אישום נגד מר זנדברג, וכי לא נפל בו דופי.
דוד שרן, ראש הסגל לשעבר בלשכת רה"מ, צפוי גם הוא לעמוד לדין אם המלצת המשטרה תתקבל: "נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות".
עוד ציינה המשטרה בסיכום החקירה: "במסגרת החקירה נתגבשה תשתית ראייתית לכאורית מספקת לביסוס חשדות גם כנגד מעורבים נוספים בפרשה, לרבות אנשי עסקים פרטיים שאינם נושאים במשרות ציבוריות".
"במהלך ניהול החקירה ואיסוף הראיות נתגלו ליקויים בכל הנוגע לסדרי מינהל בקרב גופים שונים, אל מול גורמים עסקיים ופרטיים, וזאת בכל הנוגע לרכש ביטחוני ואסטרטגי למדינת ישראל", הדגישו. "ליקויים אלו מחייבים הפקת תובנות ולקחים על-ידי הגורמים המוסמכים לכך, על מנת לשפר ולייעל את הליכי הרכש הביטחוני במדינת ישראל ולהגן עליהם מפני אינטרסים זרים והשפעות פסולות במבט צופה פני עתיד. בכוונת המשטרה לפנות לגורמים הרלוונטיים ולהביא בפניהם מסקנות אלה".
כך ביססה המשטרה את תשתית הראיות נגד החשודים
בנובמבר 2016 הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת בדיקה בחשד לשוחד והפרת אמונים בעסקאות בין ישראל לבין התאגיד הגרמני "טיסנקרופ". בפברואר 2017 הפכה הבדיקה לחקירה, והחשודים נחקרו ונעצרו. גם ראש הממשלה נתניהו מסר עדות בפרשה. ביולי 2017 נחתם הסכם עד מדינה עם מיקי גנור, שייצג את התאגיד הגרמני בישראל. גנור, לפי ההסכם, ירצה שנת מאסר וישלם קנס של 10 מיליון שקלים - ובתמורה ישתף פעולה עם המדינה וימסור מידע על העבירות.
"ממצאי החקירה מגלים כי למפקד חיל הים דאז האלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום ולמשנה לראש המל"ל דאז אבריאל בר יוסף, הייתה מעורבות דומיננטית בבחירתו של גנור לשמש כנציג המספנה במקומו של ברקת", הודיעה המשטרה, "וזאת מתוך ציפייה לכאורה לקבלת תמורה מגנור במעלה הדרך עבור פועלם ונקיטת פעולות מצדם למימוש ציפייה זו. שכרו של הנציג משולם על ידי התאגיד ומדובר בסכומי כסף משמעותיים ביותר המחושבים על-פי אחוזים משווי העסקאות".
"על פי החשד, בר יוסף הוא שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל; ופעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקאות הרכש של כלי שייט; וזאת תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן שקיבל מהתאגיד - בין במישרין, בין באמצעות מקורבו תא"ל (מיל') שייקה ברוש, ובין באופנים אחרים", טענה המשטרה.
על ברוש נכתב בסיכום החקירה: "על פי החשד 'הוכנס' בכוונת מכוון על-ידי בר יוסף, כגורם מתווך בין בר יוסף לגנור במהלכה של עסקה לרכישת כלי שייט, וזאת על מנת לטשטש את הקשר השוחדי בין השניים. בהמשך, לפי החשד, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, אשר נועד להוות כסות להעברת כספי השוחד כאמור".
על חלקו של מפקד חיל הים לשעבר מרום אמרו במשטרה: "על פי החשד בעת שכיהן כמפקד חיל הים פעל ביחד עם בר יוסף לכך שגנור ימונה כנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; כן פעל במסגרת תפקידו בעניין עסקאות רכש מהתאגיד. לאחר שחרורו משירות צבאי קיבל מרום כתמורה, לכאורה, כספים מגנור וזאת בכסות של שירותי ייעוץ שלכאורה סיפק לגנור, בסך מצטבר של כ- 600,000 שקלים".
עו"ד דוד שמרון, שותפו של עו"ד יצחק מולכו ומקורבו ובן דודו של נתניהו, נחקר גם הוא בפרשה. במשטרה אמרו: "על פי החשד, עו"ד שמרון פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני, על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לרה"מ, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור מולם פעל – ובהם יועמ"שים במשרד הביטחון, מנהלת הרשות לשת"פ תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה ושותפו למשרד עו"ד מולכו, בהקשר לתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ בעניינים מדיניים – וכל זאת מבלי שדיווח על כך ליועמ"שית משרד רה"מ ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה"ד".
עוד ציינה המשטרה בנוגע לשמרון כי "בתמורה לפעילותו כאמור בשליחותו של גנור, קיבל עו"ד שמרון עפ"י החשד מגנור תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה" במספר פעימות ובסכום המצטבר לכדי כ- 270,000 שקלים, כאשר תשלומים אלה ניתנו הלכה למעשה עבור 'פתיחת הדלתות' והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השייט, ועל כן מעשיו עלו לכאורה לכלל תיווך לשוחד".
כמו כן התגבש החשד פעל שמרון בשליחותו של גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק "קרדיט סוויס" השווייצרי ו"שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי" על מנת להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יו"ר הקרן עתליה רוזנבאום. במשטרה קבעו כי "עו"ד שמרון הציג מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל אודות מעורבותו האמיתית בעסקת ההשקעה. בתמורה לכך, על פי החשד – קיבל עו"ד שמרון במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, אותה העביר לגנור (בקיזוז 20% שכר טרחה), וזאת כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי 'ייעוץ' שלכאורה גנור סיפק למשרד עורכי הדין".
בתום חקירת עו"ד יצחק מולכו, שותפו של שמרון, הודיעה המשטרה כי נבדק החשד שמולכו לא דיווח על פגישתו עם גנור ליועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, בניגוד למוטל עליו בהסדר ניגוד העניינים. לבסוף הוחלט שלא נמצאה תשתית ראייתית נגדו.
המשטרה המליצה להעמיד לדין גם את השר (לשעבר) אליעזר (מודי) זנדברג: "על פי החשד, בעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד, פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך 'פתיחת דלתות' עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט – וזאת בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור במספר פעימות ובסך המצטבר לכדי למעלה מ- 100,000 שקלים".
דוד שרן, ששימש בשנים הרלוונטיות כראש המטה של שר האוצר שטייניץ ולאחר מכן כראש הסגל של נתניהו, חשוד בשוחד ובעבירות נוספות. לפי הודעת המשטרה, "על פי החשד פעל שרן לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013 – 2016 סכומי כסף במספר פעימות בסך מצטבר של כ- 130,000 שקלים, וזאת באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים לשרן, אשר הוצבו ע"י שרן במטרה להסוות ולטשטש את הקשר השוחדי בינו לבין גנור. בנוסף נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש, לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ, בשנת 2012".