כולנו מכירים את המראה הזה: אדם נעצר על פשע כלשהו, ואחרי תקופה מסוימת במעצר או בכלא כשהוא רחוק מעיני הציבור אנחנו רואים אותו שוב - עם זקן, פאות וכיפה שחורה גדולה. מה גורם לאסירים שנשפטים או הורשעו בפשעים חמורים והיו חילוניים גמורים עד משפטם לחזור פתאום בתשובה?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
באולם של חידון התנ"ך של השב"ס הצבע הכתום שולט. אחד המועמדים שהגיע לשלבים המתקדמים היה לא אחר מאשר דניאל מעוז, שהורשע השבוע ברצח הוריו. גם מעוז, שנכלא כחילוני הגיע השבוע לבית המשפט עם זקן וכיפה שחורה. אבל הוא ממש לא לבד - תעשיית החזרה בתשובה פורחת מאחורי הסורגים.
מבין 7,000 אסירים יהודים כ-1,100 נחשבים דתיים. "היו לי בחוץ נגיעות קטנות של חזרה בתשובה, אבל לא כמו שהתחזקתי באגף הזה", אומר אסיר בכלא אלה. האמונה היא ככל הנראה הדרך היחידה להיכנס לאגפים הדתיים בבתי הכלא, שם יש לא מעט אסירים שנפגשו עם רב לראשונה מאז הבר מצווה. אין סמים כאן, וסדר היום מרווח למדי.
"דווקא הכלא הוא המקום לחזור בתשובה"
"דווקא עכשיו, שאנחנו בכלא, שאלוהים שם אותך פה, אתה מבין שזה מקום לחזור בתשובה", אומר אסיר באגף הדתי. רב בשב"ס אומר שהחוויה הקשה בכלא מביאה אותם ליהדות. "אני לא מסיונר, אני לא מחזיר בתשובה אף אחד, כל אחד כאן חי לפי רצונו". הכלא מציע לדתיים אורח חיים דתי מלא, כולל שיעורי דת והרצאות אורחים.
כמה מהם נשארים דתיים בחוץ? אסיר אחר אומר שמי שיוצא החוצה וחוזר לכלא חוזר כמעט בכל המקרים כחילוני. באגפים הדתיים לא עובדים ועדיין מקבלים תגמול כספי. במאבק בין החסידויות יש בכלא מנצח ברור: חסידות ברסלב, אליה משתייכים כמעט כל האסירים.
מבחינת שב"ס הדרך של הדת היא טובה - כי האסירים הדתיים לרוב אלימים פחות ושומרים על שקט בקהילה. יש לזכור כי מדובר על אסירים שכבר מרצים את העונש שלהם, ולא כאלה ששמים כיפה בשביל לעשות רושם על השופט בזמן המשפט שלהם.