הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ דן הבוקר (רביעי) בחמש עתירות שהוגשו נגד מתווה הגז. בין העותרות: התנועה לאיכות השלטון, המחנה הציוני ומרצ. העותרים טוענים כי ההחלטה לאשר את המתווה התקבלה ללא סמכות, והיא אינה סבירה ואינה מידתית, בעיקר ככל שמדובר על הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. מנגד, המדינה ביקשה לאפשר לראש הממשלה להופיע בפני בג"ץ, ונתניהו אכן צפוי להתייצב בבית המשפט בשבוע הבא ולנמק את עמדתו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מלבד הביקורת על שימוש בסעיף 52, העותרים טוענים כי מחיר הגז כפי שנקבע במתווה גבוהה מדי. חלק מהגופים שעתרו לבית המשפט מנמקים את עתירתם בכך שמחיר הנפט בעולם צונח, מה שלא יאפשר למכור את הגז - כך שניתן יהיה לפתח גם את מאגר לוויתן.
בתוך כך, 50 פעילים ממפלגות האופוזיציה ומתנועות הנוער התכנסו מול בית המשפט העליון בירושלים בכדי להפגין בזמן הדיון. הפעילים שיצאו בשעות הבוקר המוקדמות בשיירת אוטובוסים לעבר הבירה, מחו נגד המתווה וקראו לשופטים לפעול לביטולו. הם הניפו שלטים שעליהם נכתב "תשאירו גז לדור הבא", "בג"ץ בטל את שוד הגז" ו"לעצור עכשיו את המתווה".
ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו חתם על מתווה הגז באמצע חודש דצמבר 2015 והצהיר: "אני לא מונע על ידי שיקולים פופוליסטיים, הנענו תהליך חשוב עבור מדינת ישראל. אנחנו באנו לתת גז למדינת ישראל, לכלכלת ישראל ולאזרחי ישראל".
"שקלתי את הדברים והחלטתי לאשר את המתווה הגז", אמר אז ראש הממשלה והוסיף כי המתווה חיוני לביטחון של מדינת ישראל, וזו הסיבה שהחליט להפעיל את סעיף 52 שתכליתו מעקף הממונה להגבלים עסקיים משיקולים ביטחוניים.